לול

עוד מימי אום-ג'וני גודלו תרנגולות ואווזים על ידי חברי דגניה בינות למבני החושות. עם המעבר לנקודת הקבע המשיכו התרנגולות להסתובב בחצר, אולם הוקמו גם לולים וחצרות סגורות. במשך השנים הפך גידול תרנגולות לענף מסודר והוקמו לולים מודרניים במקומם של הלולים הישנים. דגניה הפכה למשק רבייה. כלומר – ייצור ביצים ואפרוחים למכירה לבעלי לולים לייצור ביצי מאכל.

דגניה טיפחה גם את ענף הפיטום והיתה בין החלוצים שהביאו מארה"ב חומרים לרבייה.

בשנת 1970 נבנה לול ראשון ממוזג עם האכלה אוטומטית וכיום עוסק ענף הלול בגידול עופות לפיטום על שטחי לול מבוקרים בגודל 6.5 דונם. מידי שנה משווקים כ 6 מדגרים . בכל מדגר משווקים כ -200 טון עופות, סך הכל כ-1200 טון.

יהודית גלעד בלול - שנות 1910

יהודית גלעד בלול - שנות 1910

מיון ביצים 1950

מיון ביצים 1950


רפת

הפרה הראשונה של דגניה נקנתה עוד בימי אום-ג'וני והייתה נחלבת על ידי אשה ערבייה. מרים ברץ (אז עדיין אוסטרובסקי) למדה לחלוב אצלה בהחבא ובוקר אחד הפתיעה בכך את החברים ומאז ועד הכנסת המיכון לענף לאחר מלחמת הקוממיות, הייתה רפת דגניה ממלכת הנשים, הגברים נדרשו רק לעבודות הטכניות עבודות קשות.
רפת דגניה גדלה והתרחבה עם השנים, נבנה מכון חליבה חדש, הורחבו שטחי חצר הפרות והענף עומד בתקני איכות הסביבה, ענף הרפת מצליח ורואה ברכה במעשיו.
ברפת דגניה יש כ-328 חולבות ו-255 עגלות בכל הגילים.
מכסת החלב שלנו היא 3,216,000 ליטר.
צוות הרפת עושה הכול, תוך שמירה על בריאות הפרות, לעמוד ביעדים שהוצבו ובייצור מכסת החלב.
גד"ש רפת, אשר מנוהל ע"י הרפת, מספק את המזון הגס לפרות.

 חליבת פרות ברפת שנות 1920

חליבת פרות ברפת שנות 1920

מכון החליבה 2011

מכון החליבה 2011


ענפי בעלי חיים שהיו בדגניה בעבר
מדגה

בשנות 1930 הוחלט על גידול דגים בדגניה. מאחר שדגניה לא היתה מוגבלת במכסות המים היא הקימה ברכות לגידול דגי קרפיון שהשתרעו על שטחים ליד הבית ובדרום מערב העמק. בשנות 1960, עם גבור מצוקת המים בארץ, הוחלט על סגירת הענף, שטחי הבריכות יושרו והפכו לשטחי גידול למטעים וגידולי שדה אחרים.

פורשים רשת בבריכת הדגים

פורשים רשת בבריכת הדגים

זיזה ויוסף פיין שולים דגים

זיזה ויוסף פיין שולים דגים

מכוורת
בעת רדיית דבש

בעת רדיית דבש