נולד בג' כסלו תש"ח, 16 בנובמבר 1947
נפל בד' טבת תש"ל, 13 בדצמבר 1969

יהודה (יהודה'לה) הופמן

יהודהל'ה, בנם בכורם של שושנה ואלישיב. בקרב על דגניה, ב-15 במאי פונה לחיפה עם כל הילדים, והוא עודו תינוק רך. בחיפה שהה חדשים אחדים.

יהודהל'ה, הילד הביישן, היה אהוב על חבריו, מעורב ובעל אחריות בחברת הילדים. היה  מפריד בין הנצים ומשפיע על הקטנים ממנו. חרוץ ופעיל ללא לאות בכל טיול ומחנה, ממלא את חובותיו בדייקנות ובשלמות ומתנדב לכל קריאה לעזרת הזולת, וכל זאת כשחיוך טוב על פניו. עצור וסגור נאבק עם בעיות גיל הנעורים.

בהתגייסו לצבא התנדב לסיירת שקד, מילא תפקידים קרביים רבים, וזכה לשבחים מפי חבריו ומפקדיו. הגיע לקצונה, וגם כאן מילא את תפקידו במלוא האחריות.

כשהגיע מועד שחרורו מן הצבא התלבט באשר להמשך השירות. החליט לחזור הביתה ולהשתלב בענף המספוא. לאחר מספר שבועות גויס כאיש ביטחון במטוסי "אל-על".

במלחמת ההתשה, בהיותו במילואים על גדות תעלת סואץ, נפל. בן 22 היה בנפלו.

מדברי מפקדו: "...יהודה היה בין טובי מפקדינו ולוחמינו. מיומו הראשון ביחידה ידע משמעות המילה - 'שליחות', והיה בין חלוצי מבצעיה.

הוא פעל לא למען 'ידעו', אלא למען עצמו ולמען עמו". 

השאיר את הוריו ואחיו אמירה, קובי, חיליק ושרה.