זיזה – בנם של מרים ויעקב ואח בכור לחן.
עבד במספוא ובברכות הדגים. היה בין נהגי המשאיות הראשונים, רכז את הפלחה באחוזם שבדרום, ולימים שמש בתפקיד של מרכז משק. חבר פעיל בועדת המשק, בועדת תכנון, בועדת מינויים ורכז גם את נושא הרכב.
כשעלה רעיון הקמת מפעל תעשייתי היה בצוות ההקמה. במקביל לעבודתו נתן ביטוי לנטייתו האמנותית ועסק בניפוח זכוכית, בציור על משי, והתמקד בתחום הקרמיקה. זיזה הגיע להישגים מרשימים בשטח זה, וב-1975 התקבל לאגודת אמני הקרמיקה בישראל.
את אהבתו לאמנות בטא גם בטיוליו בעיקר באירופה הקלאסית.
תאונת הדרכים שעבר שברה את רוחו והגבילה מאוד את פעילותו.
וכך הגדיר זיזה את עצמו: "יליד הארץ, חבר דגניה א' ואיש התרבות העברית.
מצב כלכלי: ניתן לשיפור.
השכלה: בינונית ובעיקר לא פורמלית.
המאורעות שהשפיעו על חיי: מלחמות היהודים בגויים ומלחמות היהודים בינם לבין עצמם.
מומחיות: פלחה, רפת ומכוניות.
אהבות: ספרות יפה וחפצי אמנות.
הובי: ניפוח זכוכית וקרמיקה".
הנצחנו את זיזה במועדון לחבר. הכלים המוצגים בגלריה הם פרי יצירתו.

יהי זכרו ברוך.