קיבוץ
צורת התיישבות שיתופית ייחודית לציונות, ליישוב ולמדינת ישראל, המבוססת על שאיפת הציונות להתיישבות מחודשת בארץ ישראל ועל ערכי – שוויון בין בני האדם ושיתוף כלכלי ורעיוני.
הקיבוץ הוא בדרך כלל יישוב קטן המונה מאות תושבים, ופרנסתו מחקלאות ומתעשייה.
בתקופת העלייה השנייה, ההתיישבות השיתופית כונתה בשם “קבוצה”.
הקבוצה הראשונה הייתה דגניה א’ המכונה “אם הקבוצות”.
אירועים מרכזיים בתולדות דגניה
1910
“הקומונה החדרתית” עולה לאום-ג’וני.
1912
- המעבר לנקודת הקבע – דגניה.
- חתונה ראשונה – מרים ויוסף ברץ נישאים.
- פולמוס ההתיישבות בחורן .
1913
- ילד ראשון נולד בדגניה
- הקורבן הראשון, משה ברסקי, נרצח בידי ערבים.
- בעקבות רציחתו של משה ברסקי יוסף טרומפלדור מגיע לדגניה.
1918
- יוסף בוסל טבע בכנרת עת היה בדרכו בסירה מטבריה לדגניה.
- א.ד. גורדון משתקע בדגניה.
- רחל המשוררת מצטרפת לדגניה
1927
- נוסד בית החינוך המשותף לדגניה א, דגניה ב’, קבוצת כנרת, בית זרע ואפיקים.
1947
- מלחמת העצמאות:
צבא סוריה פולש לעמק הירדן.
התקפת טנקים וחיל רגלים של הצבא הסורי נבלמת בשערי דגניה.
תותחים ישראליים (נפוליאונצ’יקים) רועמים לראשונה. - נוסד בית הספר התיכון “בית ירח”.
1966
- נבנה חדר האוכל השלישי בדגניה.
1966
- הוקם “טולגל” – מפעל תעשיה ראשון בדגניה.
2010
דגניה חוגגת 100