חיי הקבוצה

חריש משותף בעמק שנות 1930

 

 

חיי הקבוצה בדגניה היו מבוססים על עבודה ודוגמה אישית, סביב העבודה נוצקו התכנים לחיי חברה שיתוף ושוויון, חלקם של תכנים אלו התגבשו במשך השנים והפכו לאורחות חיים ולעקרונות הקבוצה. הבסיס לחיי הקבוצה היה נתון לשינויים לפי מספר החברים בקבוצה, הרכבם, השפעות פוליטיות חיצוניות והרצון לחיות ביישוב קבע.שיתוף, עזרה לזולת וערבות הדדית בין החברים בקבוצה הובילו את דגניה וחבריה להרחיב את מעגל התמיכה גם אל מחוץ לדגניה החל משנותיה הראשונות, וכך יוזמה ושותפות במשימות לאומיות היו לחם חוק בחיי החברה בדגניה ונמשכים עד היום הזה.מייסדי דגניה טיפחו רעיונות שהושפעו מתורות סוציאליסטיות שרווחו בימים ההם והיו נתונים לשינוי והתאמה לחיים עצמם והיו משקיעים זמן רב בוויכוחים על כך, אבל בסופו של יום, המעשים, הם אלו שהשתרשו והפכו לחיי היום בקבוצה. לימים הפכו חיי הקבוצה בדגניה ועקרונותיה להיות ליסודותיה של “ההתיישבות העובדת”.

עם זאת מתחילתה נמצאו בדגניה חברים, במיוחד זוגות נשואים, שהסתייגו מן השיתוף הכולל בקבוצה וחפשו דרך להקים כפר שיתופי המשלב משק משפחתי – אינדיבידואלי עם יסודות שיתופיים אמיצים. על רקע זה עזבו את דגניה מספר חברים, ויחד עם חברים מקיבוצים אחרים הקימו בשנת 1921 את שני מושבי העובדים הראשונים: נהלל וכפר יחזקאל. בין מקימי נהלל היו מראשוני דגניה: דבורה ושמואל דיין, סוניה וישראל בלוך, יוסף אלקין ואברהם גרינשפון.

משפחת דיין עברו בתחילה מדגניה להקים את דגניה ב’ ומדגניה ב’ עברו והיו ממקימי נהלל.

בעקבות דגניה הוקמו קיבוצים נוספים בעמק הירדן. מדי הקמת קיבוץ חדש בעמק היו אדמות דגניה ואדמות הקיבוצים הוותיקים מחולקות מחדש. תרומתה המיוחדת של דגניה להתיישבות העובדת היתה בהיותה כור היתוך לעיצובן של קבוצות הכשרה רבות מן הגולה וגם מארץ ישראל. אותן קבוצות, לאחר הכשרה בדגניה הקימו קיבוצים רבים בכל אזורי הארץ. וכך קרה שאם בראשית הדרך עיבדה דגניה את כל 3,000 הדונמים שנרכשו ממזרח לירדן, עם התרחבות ההתיישבות בעמק נותרה דגניה עם משבצת קרקע בגודל של כ-1,500 דונם, מעט מאוד בהשוואה לכל קנה מידה ארצי.

במקביל לעשייה בשדה ובגן, חיי החברה והתרבות בדגניה היו תוססים ורבי מעש. כבר בשנותיה הראשונות, בימי מלחמת העולם הראשונה הגיע ברוך בן יהודה ללמד עברית את חברי דגניה, חברים כתבו שירים, כתבו מאמרים ומכתבים לעיתונות הפועלים והוציאו עלון פנימי בדגניה, אשר בכתיבתו השתתפה רחל המשוררת , שהייתה בדגניה במשך שנה (1921).
כ- 13 שנים לאחר פטירתו של א.ד. גורדון בשנת 1937 הוחלט על ידי חברי דגניה להקים בית לזכרו, בית ללימוד ולעיון במדעי הטבע והחקלאות, וכך בשנת 1941 נפתחבית גורדון.

 

בית גורדון 1941
התחבר אל האתר