אברהם נולד בפוזנן במשפחה ציונית פעילה. אמו הייתה מראשי ויצ"ו בפולין. האווירה בבית הייתה ספוגה תרבות עברית ושמירה על המסורת.
המשפחה שאפה לעלות ארצה, ואברהם נשלח כחלוץ לפני האחרים.
ב-1938 הגיע ארצה במטרה ללמוד באוניברסיטה בירושלים. הוא התקבל לאוניברסיטה העברית כסטודנט לבקטריולוגיה ולמד שם שלוש שנים.
במלחמת העולם השנייה ב-1942 התגייס לצבא הבריטי, ובקרבות סהרה נפצע קשה. לאחר שחרורו מהצבא הבריטי חזר לארץ, והצטרף להגנה.
במלחמת השחרור לחם בירושלים בשורות צה"ל ונפצע באחד הקרבות. בשכבו בבית החולים פגש את בלה, שעבדה שם כאחות, ונישא לה.
לאחר מלחמת העצמאות נקרא לשרת בצבא הקבע כמדריך לנשק מסייע. בתפקידיו כמפקד דאג לפיקודיו ועזר להם לפתור את בעיותיהם.
בשנת 1960 סופח למחנה הצבאי בצמח והמשפחה עברה להתגורר בדגניה כתושבים.
עם שחרורו מצה"ל התקבלו לחברות. אברהם עבד מספר שנים עם יוחנן קליסקי בתמרים ואת כישוריו הרבים ואת ניסיונו במינהל העמיד לרשות הקבוצה. הוא ארגן את המחסן הכללי בצורה מקצועית ועבד כמנהל חשבונות בטולגל.
בכל תפקיד שקיבל על עצמו התגלה כאדם חרוץ, דייקן, מסור ואחראי.
השאיר אחריו את רעייתו בלה ואת בניו, רמי וברוריה ובני משפחותיהם.

יהי זכרו ברוך