בנם של שאול וחוה. אחיהם של זמירה, עפרה ואריאלה.
היה תינוק כאשר שאול אביו נפל בקרב על הגנת דגניה.
בני היה "ילד טבע". אהב חופש, וכל מסגרת הכבידה עליו.
תחביביו היו רבים ומגוונים. אהב בעלי חיים, ותמיד גידל בבית כלב או חתול. טוב לבו, ההומור שלו והמצאותיו כבשו את לב הילדים, והם אהבו אותו מאוד ושמחו להצטרף לתעלוליו.
עם סיום בית החינוך למד בבית הספר התיכון "עירון". בשנה האחרונה ללימודיו עבר ל"נעורים", בית ספר למיכון חקלאי. הוא אהב את העבודה על הטרקטורים והפליא לעשותה.
בהגיעו לצבא התגייס לחיל ההנדסה, והפעיל ציוד כבד. הוא היה גאה מאוד בטרקטור הענק שהפעיל.
בקרב כראמה עבד על טרקטור כבד בהקמת גשר על הירדן, ושם נפל.
מספר מפקדו:
"הוא גילה נכונות עליונה והקרבה על מנת לבצע את המוטל עליו בשלמות, וכך פעל, עד אשר רסיס האויב השיגו".
בן 20 היה במותו.
הותיר אחריו את אמו חוה, את אחיותיו זמירה, עפרה ואריאלה ואת סבא נטר.

יינון זכרו לעד