דבורה נולדה בטרנוב, להוריה פתחיה ושושנה לבית בלט. במשפחה היו חמישה ילדים – 3 בנות ו-2 בנים.
בת למשפחה ציונית. הייתה פעילה בתנועת הנוער "גורדוניה" שבמסגרתה יצאה להכשרה. באותה הכשרה נפגשה עם הקבוצה שהשלימה את דגניה – "הגליצאים" – קראנו להם.
בדגניה נשאה ליהודה שעלה ארצה יחד אתה. נולדו להם יפתח רחלי ואיציק.
יפתח בנה הבכור נהרג במלחמת ששת הימים ולמרות האובדן לא חדלה מפעילות חברתית וציבורית.
עבדה בענפי החקלאות, שמשה כמטפלת לקבוצות נוער וילדים, בשלה במטבח, עסקה במזכירות הטכנית והייתה בקשר גם עם גורמי חוץ. הייתה פעילה במפלגת העבודה, השתתפה בועדות שונות, התנדבה לכל משימה אם בבית ואם בחוץ: תמכה ב"סרובניקים" ברוסיה, תמכה בעולים החדשים בארץ. עזרה לנערות במצוקה וארגנה קבוצות תמיכה לכל נזקק.
דבורה אמרה: "הרוח החלוצית נחלשת. במחשבותיי אני די מודאגת, אבל אני מאושרת שניתן לי לחיות את חיי בקבוצה, ואני מאושרת מכך שבני ממשיכים בדרכי...".
השאירה אחריה את ילדיה איציק ורחלי ובני משפחתיהם.

יהי זכרה ברוך.