לאה, בתם הבכורה של חיים ורחל לוי, אחות לסמדר.
ללי הייתה ילדה יפה ועדינה, ביישנית וצנועה.
הנטייה למקצוע הסיעוד התעוררה בילדותה. תמיד אהבה לעזור ולסייע לילדים אחרים. למרות שלא קשרה קשרים חברתיים אמיצים ואהבה להתבודד, הדגישה תמיד תמיד את רצונה לעבוד עם אנשים.
עם שחרורה מצה"ל למדה את מקצוע האחות וסיימה את לימודיה בהצלחה. עזבה את דגניה עקב נשואיה ולמרות שבנתה את ביתה מחוץ לדגניה, נשארה קשורה למשפחה ולמקום.
נשאה בשנת 1990 וכששמוליק בעלה עבד בחו"ל, הגיעה לדגניה עם בתה ירדן והשתלבה בצוות המרפאה. אין מלים לתאר את מסירותה לחברים ואת עבודתה ב"בית יעל" עם החולים והקשישים.
עם שובו של שמוליק בנו את ביתם ביישוב "נופים" (ביהודה ושומרון, ליד עמנואל) וללי עבדה בבית חולים "מאיר". בנוסף המשיכה את לימודיה לקראת תואר אקדמי.
בנופים נולד בנה נערן.
מותה בתאונת דרכים הכה את כולם בתדהמה.
השאירה את בעלה שמוליק ושני ילדיה- ירדן בתה ונערן בנה.

יהי זכרה ברוך