דיתה - בתם של יונה ויצחק בן-יעקב ממייסדי דגניה. אביה שהניח את היסוד לפיתוח התעופה בישוב העברי, נהרג בשנת 1940 בתאונת דרכים.

שנה לאחר מות אביה הצטרפה דיתה למסע המסורתי של חניכי הנוער העובד והלומד, מסע רגלי למצדה. באותו מסע גובשה תכנית לריכוז האוכלוסיה היהודית בצפון הארץ כדי להאבק בגרמנים אם יפלשו לארץ ישראל, תכנית שנקראה" מצדה על הכרמל".

בשנת 1943 התגייסה לפלמ"ח. כשהוקמה מחלקת הטייס של הפלמ"ח, התנדבה דיתה ליחידה, עברה אמוני טייס בקלוב התעופה ברמלה והוסמכה לטייסת מבצעית.

דיתה נשאה לזלמן פרח שהיה ממייסדי הפלי"ם וב-1946 בנו את ביתם בדגניה בה נולד בנם הבכור  - יצחק. לאחר תקופה קצרה עברה המשפחה לבית השיטה, קיבוצו של זלמן, ושם נולדו יותם, בשמת ועופר.

בשרות מילואים בבקעת הירדן נפצע יצחק, וב-1971 במהלך תקופת השיקום נהרג בתאונת דרכים בדרכו ללמודיו בירושלים.

לאחר קום המדינה למדה דיתה ריתמיקה, התמחתה בכללי כתב התנועה של נעה אשכול ופיתחה שיטת לימוד משלה להוראת תנועה לילדים.

פעמיים השתתפה בפסטיבל הנוער הבינלאומי: ב-1949 כרקדנית וככוריאוגרפית במשלחת הישראלית לבודפשט    וב-1957 – בפסטיבל הנוער במוסקבה.

ב-1984 עם הקמת "עמותת דור הפלמ"ח", יזמה את הקמת ארכיון הצילומים של הפלמ"ח וחרשה את הארץ בחיפושים אחר תצלומים שהסתתרו באלבומים פרטיים.

בקופסאות נעליים, תחת מיטתם של דיתה וזלמן הונח היסוד למפעל האדיר של "אוצר תמונות הפלמ"ח".

בשנת 1989 נפטר זלמן בעלה.

דיתה הותירה אחריה שתי בנות ובן, ארבעה נכדים ושני נינים, את שרה – שיה, אחותה התאומה ואת רחל – רליק, אחותה הצעירה.

יהי זכרה ברוך!