נולדה: בג’ בתשרי ת”ש, 16 בספטמבר 1939
הגיעה לדגניה כפעוטה בתחילת שנות הארבעים
נפטרה: בכ’ באייר תשפ”ב 21 במאי 2022

חנה, בתם של רחל (לבית מנוח) וחיים (בר) פלדמן, נולדה בכפר מעש, מושב ליד פתח -תקוה. עם גירושי הוריה בילדותה, הגיעה חנה לדגניה, בעזרתו של הדוד יהושע מנוח (אחיה הבכור של אמה), שבאותה עת עדיין היה רווק וללא ילדים, והצטרפה לבית משפחת קווינט (אשל). הדודים, מרגלית (אחות אמה) ושמואל אשל, גידלו אותה כבתם ביחד עם ילדיהם, שלומית, משה וחנה. היא גם קיבלה את שם משפחתם, אשל, אך כיוון שבמשפחתה החדשה היו עכשיו שתי בנות ששמן היה “חנה אשל”, שתיהן נקראו על שם אותה סבתא, דבק בה הכינוי “חנה הקטנה” ואילו חנה אשל המקורית, שגם היתה יותר מבוגרת, כונתה “חנה הגדולה”. חנה התחנכה בבית החינוך המשותף בדגניה ובבית הספר התיכון בית ירח ועם סיום לימודיה התנדבה לשנת שירות כמדריכה בנוער העובד בתל אביב. כחיילת שירתה בחיל האוויר ולאחר שחרורה מהצבא חזרה לדגניה ונכנסה לעבוד כמטפלת בכתות ז’ – ח’ ב”בית יצחק”. בדגניה נפתח אולפן עברית לנקלטים מחו”ל וחנה הייתה המורה לעברית לאחר שהוכשרה בירושלים בקורס להנחלת הלשון.                                                                           מאוחר יותר החליטה לעזוב את דגניה ושבה לשמה המקורי חנה פלדמן. למדה פסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב. בראשית דרכה המקצועית וגם לאחר מכן טיפלה בבני נוער שדרכם לא צלחה ובהמשך התמחתה בטיפול בילדים מחוננים. בתל אביב הכירה את יוסי רוזנפלד והם נישאו במרץ 1977.  חנה אהבה לצייר והקדישה לכך את זמנה הפנוי ואף הציגה בתערוכות בתל אביב. היא נרתמה למשימה של יוסי, בעלה, להנציח את יהודי קאליש ממזרח פולין, מוצאה של משפחתו, רוזנפלד. משפחת אמה של חנה, רחל מנוח, היתה אף היא מפלך קאליש, ויחד הם חיזקו את פעילות ארגון יוצאי קאליש, פעלו לשיפוץ בית הקברות היהודי בעיר והקימו יד לזכרם בפולין. היא גם איתרה בבית הקברות נחלת יצחק בתל אביב את קברה של סבתה חנה מרים מנוח, על שמה היא נקראת, שנפטרה בשנת תרצ”ד (1934), ויחד עם בת דודתה ובני דודיה חידשה את המצבה שעל הקבר. כאשר יוסי חלה, עמדה חנה לצדו ותמכה בו פיזית ונפשית עד פטירתו בשנת תשע”ו (2016). חנה לא השלימה עם מותו והתקשתה להתמודד עם החיים בלעדיו וכך דעכה לאיטה. עד יומה האחרון הכירה תודה לדודיה מרגלית ושמואל שגידלו אותה מגיל צעיר עד שהגיעה לבגרות ולדוד יהושע שהביא אותה לדגניה וחילץ אותה מן החיים הקשים אליהם נולדה.

נקברה בחולון

יהי זכרה ברוך