נולדה ברוסיה בז’ באייר תש”ד 30 באפריל 1944
עלתה ארצה ב- 1957בדגניה מ- ­­­­­
1963נפטרה בח’ באדר תשס”ט 4 במרץ 2009

לילי נולדה בעיירה ניז’ני טאגיל שבהרי אורל בשם ליליה, כשם הפרח הפורח בעונת השנה בה נולדה. נקראה בפי כל לילי.
ב- 1939, עם פלישת הגרמנים לפולין ברחו הוריה, רחל-רבקה לבית ליבוביץ ויצחק-לייבוש שפאן, לרוסיה ונדדו ממקום למקום: בתחילה ממוסקבה לגרוזיה, שם נולד אחיה ולאדק, לאחר מכן להרי אורל, שם נולדה לילי ובתום המלחמה חזרו כפליטים לפולין, לעיר ליגניצה ומשם לוורצלב.
אמה של לילי היתה שחקנית תיאטרון ואביה היה אורג.
בימי שלטונו של גומולקה כשלילי היתה בת שתים עשרה וחצי, ניתנה אפשרות לכמה עשרות אלפי יהודים לעזוב את פולין והמשפחה עלתה לארץ. הקליטה הראשונה שלהם היתה במעברה בחולון ואחרי שנה הצטרפו לילי ואחיה לקיבוץ מרחביה, במסגרת עליית הנוער. בתקופה זו ניתנו ללילי ולאחיה שמות עבריים – אילנה ואלון, אבל לילי המשיכה להקרא לילי. לילי מתארת את השנים בהן היתה במרחביה, כ”תקופה מקסימה בחיי”.
ב- 1962 התגייסה לילי לנח”ל והגיעה לדגניה עם גרעין “סופה”.
בדגניה הכירה את שלמה. הם נישאו ב- 1965 ונולדו להם שני בנים ובת – אבישי, יואב וחגית.
לילי השתלבה בחיי הקבוצה. היתה חברה בועדות רבות – במזכירות, בועדת חברים, בועדת עבודה ועוד.
עבדה כמטפלת ילדים, עבדה בבישול, היתה קניינית ומחסנאית של בגדי חברים. ארגנה מחדש את ענף ההלבשה החל מתכנון ופיקוח על בניית האגף כולו, דרך קליטת המכונות והציוד הנדרש לטיפול בבגדים, וכלה בניהול העבודה והכשרת העובדות, עד להקפדה על הקיפול הנכון של הבגד.
ב- 1992 יצאה לילי לתל אביב ועבדה במשך 4 שנים בחנות הבגדים של “המשביר המרכזי”. כשחזרה לדגניה, הצטרפה לחברתה הטובה עמליה אילן לעבודה בחדר החלב, שם המשיכה לעבוד גם אחרי עזיבתה של עמליה, עד לסגירתו. לילי הפליאה להמציא ולפתח מוצרי חלב מקוריים ואיכותיים.
כשהחל תהליך הפרטת המזון בדגניה, ליוותה לילי במשך שנתיים את שינוי השיטה שהייתה נהוגה בדגניה מיום הקמתה. מבישול במטבח המקומי, עם פיקוח ובקרה מוגבלים – להגשת מזון שבושל ע”י חברת קייטרינג, בשיטה חסכונית ויעילה.
בשנותיה האחרונות עבדה בארכיון.

היתה בלילי אופטימיות אין קץ ואהבה גדולה לחיים. אהבה מאוד לרקוד, יפי הטבע ריגש אותה ומעוצמתו שאבה כוחות. בעלת ידי זהב ויצירתית, עסקה במגוון רחב של אומנויות הקשורות בתבונת כפיים – תפירה, סריגה, רקמה ותחרת סלילים, קרמיקה, מקרמה וצורפות – מכולן השאירה אחריה עשרות עבודות מרהיבות עין ויפות להפליא.
את החוש ליופי ואסתטיקה בו נחנה הביאה לביטוי, בין היתר, בהכנות ובאירגון מדוקדק של חתונות, מסיבות חג ואירועים ציבוריים אחרים, בתפירת תחפושות לפורים ובעיצוב תלבושות למופעים ולהצגות.
לילי השתלמה בלימודי התורה הסינית פאנג-שוואי, תורה המאמינה בפעילות של אנרגיות שונות ומהווה חלק מאורח חיים של המאמינים בה, ושמחה לייעץ בתחום לאנשים שפנו אליה.

השאירה אחריה את בעלה שלמה, את ילדיה אבישי, יואב וחגית ואת נכדותיה נגה וזהר.

יהי זכרה ברוך