ציוניי דרך

תרע”א (1910)

“הקומונה החדרתית” עולה לאום-ג’וני.

חברי "הקומונה החדרתית לפני עלייתם לאום ג'וני
תרע”א (1911)
  • מאות ערבים מבני שבט רוואלי עולים עם גמליהם על השדות.
  • סערה דרומית עזה מפילה את הגגות וזורעת הרס.
  • ועידת “הפועל הצעיר” באום ג’וני.
  • מחלת הקדחת משתוללת.
  • מאבק על עבודה עברית בבניית הבתים הראשונים.
תרע”ב (1912)
  • המעבר לנקודת הקבע – דגניה.
  • חתונה ראשונה – מרים ויוסף ברץ נישאים.
  • פולמוס ההתיישבות בחורן .
חצר דגניה 1914
תרע”ג (1913)
  • ילד ראשון נולד בדגניה
  • הקורבן הראשון, משה ברסקי, נרצח בידי ערבים.
  • בעקבות רציחתו של משה ברסקי יוסף טרומפלדור מגיע לדגניה
יוסף מרים וגדעון ברץ
תרע”ד (1914)
  • השרפה הגדולה בגורן.
  • הדֶבֶר מחסל את הרפת בשבעה ימים.
  • פורצת מלחמת העולם הראשונה. יחידת צבא גרמנית משתכנת בבית המגורים והחברים נאלצים להתגורר במחסן התבואות.
 
תרע”ה (1915)
  • ברוך בן-יהודה בא ללמד עברית.
  • גירוש חברינו לדמשק.
  • התקפת ארבה מכלה את היבולים.
תרע”ו (1916)
  • ייסוד “המשביר” על-ידי אנשי דגניה וכנרת.
  • החלטה עקרונית: טיפול וחינוך משותפים לילדי הקבוצה.
תרע”ט (1918)
  • יוסף בוסל טבע בכנרת עת היה בדרכו בסירה מטבריה לדגניה.
  • א.ד. גורדון משתקע בדגניה.
  • רחל המשוררת מצטרפת לדגניה
אהרון דוד גורדון
תר”פ (1920)
  • נוסדה דגניה ב’.
  • הקרע הראשון: “קבוצת נהלל” עוזבת.
תרפ”ב (1922)
תרפ”ז (1927)
  • נוסד בית החינוך המשותף לדגניה א, דגניה ב’, קבוצת כנרת, בית זרע ואפיקים.
תרצ”ה (1935)
 
תש”ח (1947)
  • מלחמת העצמאות:
    צבא סוריה פולש לעמק הירדן.
    התקפת טנקים וחיל רגלים של הצבא הסורי נבלמת בשערי דגניה.
    תותחים ישראליים (נפוליאונצ’יקים) רועמים לראשונה.
  • נוסד בית הספר התיכון “בית ירח”.
שלום הוכבאום על הטנק הסורי
תש”כ (1960)
  • דגניה חוגגת 50 שנה להיווסדה
תשכ”ו (1966)
  • נבנה חדר האוכל השלישי בדגניה
עוברים לחדר האוכל החדש
תשכ”ח (1968)
תשל”ח (1977)
  • הוקם מפעל המים “סירין” (הובלת מים לרמת סירין 200+) בשותפות עם אפיקים,
    קבוצת כנרת, דגניה ב’ ובית זרע.
משאבות מפעל המים ב"סירין"
תשמ”ה (1985)
תשנ”ז (1996 – 2005)
  • החלו הדיונים על שינוי אורחות חיים.
 
תשס”ו (2006)

לעת שינוי: בזהירות, בהידברות, בדאגה וברגישות לפרט, התאימה דגניה את אורחות חייה לעידן חדש שבו מתקיימים חירות ואחריות אישית, לצד שמירה על ערבות הדדית המבטיחה קיום בכבוד לחבריה מהרך הנולד ועד זקנה, וכל זאת בהמשיכה לקיים מערכת ארגונית וכלכלית משותפת עם חיי קהילה ערים.
דגניה מצפה להרחבת קהילתה וצופה בבטחה לעתיד, לעבר מאה השנים הבאות.

תש”ע (2010)

דגניה בת 100

נשיא המדינה שמעון פרס חונך את הצריף המשוחזר באום ג'וני 2010
התחבר אל האתר