נולד בפולין בי”ז בחשוון תרע”ג 28 באוקטובר 1912 עלה ארצה והגיע לדגניה בשנת 1936נפטר בט”ו בשבט תשמ”ז 14 בפברואר 1987

אברהם נולד בטרנופול אשר למשפחה שומרת מצוות ופתוחה לציונות. את לימודיו החל בבית ספר יסודי כללי, שם למד בבוקר, ואחרי הצהריים הלך לחדר. כשגמר את ביה”ס היסודי עבר לגימנסיה “תרבות”, ובה רכש את השפה העברית.
טרנופול, שכמחצית תושביה היו יהודים, הייתה מרכז לפעילות תרבותית וציונית תוססת. אחד מסניפי “גורדוניה” הראשונים נפתח שם.
עוד בהיותו תלמיד הגימנסיה החל אברהם בפעילות תנועתית. הוא היה בין מייסדי סניף “גורדוניה” בעירו, ובמהרה נבחר להנהגה הראשית של התנועה ולגזבר “החלוץ”. בתפקידיו אלה דאג לעליית חלוצים לארץ וגם ארגן את אניית המעפילים “וולוס”
ב-1934.
ב-1936 עלו אברהם וחבריו והגיעו לדגניה כהשלמה. דבורה רעייתו, שהייתה בקבוצת עינות (רמת דוד של היום), הצטרפה אליו ויחד הקימו בדגניה את משפחתם. נולדו להם: עמיחי, צילה, עדית, יצחק ורוני.
אברהם התחיל לעבוד בחקלאות: בירקות ובבננות, אך עד מהרה התבלט בפעילותו החברתית ובכישוריו הארגוניים. הוא מילא תפקידים רבים ומגוונים: היה מזכיר הפנים הראשון בדגניה – תפקיד שכיהן בו פעמיים, ריכז ועדות שונות, והתמיד בכל תפקיד שקיבל עליו. הוא גם נקרא למלא שליחויות תנועתיות וציבוריות שונות, ביניהן היה עשר שנים מזכיר בבית החינוך המשותף, ריכז מספר שנים את ארגון מגדלי הבננות, נשלח מטעם התנועה להיות מזכיר מועצת הפועלים בהרצליה ונציג מפא”י בעיריית הרצליה.
בכל מקום בו עבד גילה אחריות ומסירות וזכה להוקרה ולהערכה רבה.
אברהם הרבה להביע את דעתו באספות, ואת הצעותיו לשיפור המצב ניתן למצוא ברשימות שפרסם בעלוני דגניה.
וכך כתב באחד העלונים: “היום קיים ניכור בין הדור הוותיק לדור הצעיר. המבוגרים נשארו בשולי הדרך, למרות הידע והניסיון של הרבה עשרות שנים. ועם זאת, לו באתי היום ארצה עם כל הידע והניסיון שרכשתי במשך 50 שנה הייתי שוב מתחיל את דרכי בדגניה א’ – זו שחוגגת עכשיו 75 שנה לקיומה”.
נפטר לאחר מחלה קשה. השאיר אחריו את ילדיו ובני משפחותיהם.

יהי זכרו ברוך