נולדה בפולין בי’ באדר תרס”א 1 במרץ 1901
עלתה ארצה בחשוון תרפ”ה נובמבר 1925
בדגניה משנת תר”ץ 1930
נפטרה בא’ אדר ב’ תשל”ג 5 במרץ 1973

מרים נולדה בכפר ליד העיר לוצק, להוריה דבורה ומשה.
עלתה ארצה עם גל החלוצים, בשלהי העלייה השלישית.
נפשה חשקה בחקלאות – שאיפת כל חלוץ שעלה ארצה, על כן הלכה לנהלל ללמוד אצל חנה מייזל, בבית הספר החקלאי לנערות. תחום ההתמחות שלה היה גידול עופות.
עם בואה לדגניה, על אף נכותה, התעקשה לעבוד בחקלאות. היא עבדה בירקות, בלול וברפת, וגם בישלה במטבח. כאשר נאלצה לעזוב את העבודה הפיזית, למדה הנהלת חשבונות. במקצוע זה עבדה עד סוף ימיה.
מרים לא הקימה לעצמה משפחה, אבל הייתה קשורה מאוד לאחיותיה ולמשפחותיהן, וילדי אחיותיה היו לה כילדיה והשיבו לה אהבה. גם ילדי דגניה היו חביבים עליה, והיא קשרה אתם קשרי ידידות.
עסקה בהתנדבות במגן דוד אדום. במלחמת השחרור, כאשר פונו כל החברים, נשארה בדגניה כחובשת.
מרים גילתה תמיד חריצות, אחריות והתמדה בכל תפקיד ועבודה שקיבלה על עצמה. היא ידעה למלא את חייה תוכן ולמצוא סיפוק בכל אשר עשתה. כותבת עליה חברה: “…תמיד ערה, מדברת ומתווכחת. במרכז השיחות עמדה כמובן דגניה. היא ראתה בקבוצה רק את החיובי, ולימדה זכות גם על השלילה… היא לחמה ללא לאות ובעקשנות על דרכה של הקבוצה…” .
כל חייה נאבקה בנכותה, ושאיפת חייה הייתה לעמוד איתנה על שתי רגליה ולהלך בחופשיות.

יהי זכרה ברוך