נולד בדגניה בכ”ד באייר תרע”ג 31 במאי 1913
נפטר בט”ז אלול תשמ”ח 29 באוגוסט 1988

גדעון היה הילד הראשון שנולד בדגניה, למרים וליוסף ברץ – ממייסדיה.
בקבוצה הקטנה ראו בו החברים ילד השייך לכולם. בדיון שערכו הציעו לקרוא לו אדם – האדם הראשון שנולד בקבוצה הראשונה. היו שהתנגדו לשם הזה והציעו גדעון. לבסוף התפשרו והחליטו לקרוא לו אדם גדעון, אך חסידי השם גדעון גברו, ועם הזמן נשכח השם אדם. החברים, שרעיון השיתוף היה אחת מאבני היסוד של חייהם, ראו עצמם שותפים מלאים בילד, שהיה בעיניהם “הילד שלנו”. לא פעם העירו את גדעון הפעוט בלילה, הביאוהו לחדר האוכל המשותף והשתעשעו בו. כך גדל גדעון כילד ראשון של הקבוצה.
מספר שנים היה גדעון ילד בודד בדגניה, ולא הייתה כל מסגרת חינוכית עבורו. כשמלאו לו שש שנים, והגיעה שעתו ללמוד, לא מצאו לו מורה, ואז התפנה קיפניס מעבודתו לשלוש שעות ביום ולימד אותו קריאה, כתיבה וחשבון. שנה שלמה למד גדעון כך, ולאחריה נשלח לעין-חרוד ללמוד בבית הספר. הוא למד שם עד גיל 13.
בשובו לדגניה לא נמצאה מסגרת למידה עבורו, ושוב נחלץ קיפניס נחלץ שוב ללמד אותו עם כמה ילדים נוספים. זו הייתה למידה לא מסודרת, ועיקר ההשכלה שרכש היה בלמידה עצמית. גדעון היה מוזיקלי מאוד. ניגן בכינור, פרט מעט על פסנתר. הוא ניגן כשרקדו בחדר-האוכל, ליווה את החברים כששרו, ואפילו חיבר לחנים לשירים של רחל ולשירים שכתב חברו, בן דגניה, דוד הורביץ. כשגיסיה אנקורי באה לדגניה היו “עורכים קונצרטים”. גיסיה, בעלת הקול הערב, שרה שירי עם כושיים, וגדעון מלווה אותה.
בילדותו היה ילד חולני, וחלה מספר פעמים בדלקת ריאות. משום כך התייחסו אליו בסלחנות בכל הקשור למילוי חובותיו. גדעון עבד בחצר עם חיים, ואחר כך עבד במאפייה – אפה לחם לחברים. לאחר שהגיע לדגניה הטרקטור הראשון עבד בחריש על טרקטור באדמות בית-שאן ובמפרץ חיפה.
עם פרוץ מלחמת העולם, בשנת 1939, התגייס גדעון לצבא הבריטי. הוא ומולה תנפילוב ז”ל היו הראשונים מבני דגניה שהתגייסו. הם שירתו בחיל התובלה כנהגים. גדעון שירת כקצין עד סוף המלחמה. ב-1946 השתחרר, וחזר הביתה.
בתקופת שירותו בצבא הכיר במצרים את בטי, חיילת מדרום אפריקה. הם באו יחד לדגניה, כאן נישאו, ונולדה בתם דפנה.
בתש”ח, עם פרוץ מלחמת השחרור, גויס גדעון לטפל במתנדבי גח”ל.
בעת פעילותו בגח”ל הכיר את רות, עולה מדרום אפריקה. לאחר גירושיו מבטי נשא את רות לאישה. יחד נסעו לדרום-אפריקה – רות למשפחתה, וגדעון כשליח ההסתדרות הציונית. שם נולד בנם אורן. לאחר שנת שליחות חזרו לארץ, וחיו בתל אביב.
גדעון עבד במשביר, במחלקת הכימיקלים. בעבודה זו התמיד עד שיצא לפנסיה.
חלה ונפטר בשנת 1988, והוא בן 75.
השאיר את רות אשתו ואת בניו, דפנה ואורן, ומשפחותיהם.

יהי זכרו ברוך