נולדה בישראל בא’ תשרי תשי”ג 20 בספטמבר 1952
הגיעה לדגניה בשנת 1976
נפטרה בט’ אייר תשע”ו17 במאי 2016

דינה נולדה במושבה אליכין להוריה זהבה ויהודה ירימי.

המשפחה קיימה אורח חיים מסורתי וגידלה את ילדיה בכבוד, כשדינה היא הבת הבכורה ולה ארבעה אחים.

לימים עברו להתגורר בעיר נתניה ובה עברו ימי ילדותה של דינה. היא סיימה לימודיה בבית ספר מקצועי במגמת תפירה, וזה היה עיסוקה לפני בואה לדגניה.

ב-22.12.1976 נישאו דינה ואלי בדגניה ובה נולדו חמשת ילדיהם: שרון, ארז, רונן, מירב ויריב.

דינה התערתה בחיי הקבוצה ומסלול הקליטה שלה כלל עבודה בבתי הילדים, במטבח ושנים רבות במתפרה. כתופרת בקיבוץ, נהגה להלביש את כל חברות דגניה במיטב הביגוד, מכותנת יום יומית ועד בגדים חגיגיים לאירועים. היא הפכה את המושג “תפירת בית” לאופנה ממשית.

בשנת 1988 הוקם מועדון בכניסה לחדר האוכל. דינה לקחה על עצמה להפיח בו רוח חיים ואך טבעי הדבר שניתן לו השם “מועדינה“. דינה קיימה בו מפגשים חברתיים ודאגה לעיצוב החיצוני ולתוכן הפנימי. המועדון שימש למפגש חברתי אחרי ארוחת ערב יום השישי בחדר האוכל והחברים נהנו על בסיס קבוע מעוגת הגבינה המפורסמת שלה.

בשנותיה האחרונות הייתה “נהגת הבית” והסיעה את החברים גם למרפאה האזורית וגם ל”ביתנו” – מכללת הגמלאים.

דינה אהבה מאוד לצפות בסרטים, לקרוא ספרים (לרוב רומנים), לשמוע מוסיקה ובעיקר מוסיקה ים תיכונית, הופעות במועדון “הנמלה” בתל-אביב היה משהו שבשגרה וגם את בעלה הצליחה להדביק בחיידק הזה. השמחה והקצב במוסיקה הם שהיו כל כך אופייניים גם באישיותה של דינה.

דינה הייתה אישה ואם במלוא רמ”ח אבריה.

השאירה אחריה את אמה, בעלה, ילדיה, אחיה, ובני משפחותיהם.

יהי זכרה ברוך!