נולדה בפולין ביח’ באייר תרנ”ו 1 במאי 1896 עלתה ארצה ב-1926 בדגניה משנת תרפ”ז 1927 נפטרה בז’ כסלו תשל”ט 7 בדצמבר 1978
רבקה נולדה בלודז’ למשפחה בת 13 ילדים.
המשפחה השתייכה לשושלת חסידי גור, והבית היה ידוע בעיר כבית חסידי, אריסטוקרטי, עשיר ונדיב.
רבקה עלתה לארץ כגננת מנוסה, לאחר שעבדה ברוסיה ובפולין במוסדות חינוך עבריים. היא הוזמנה לדגניה להיות גננת-חברה.
בדגניה הכירה את מרדכי פקר, ונישאה לו, וכאן נולדו שני ילדיהם: צילה ורמי.
במשך 50 שנה עבדה רבקה עם ילדים. תחילה כגננת עם ילדי הגן, ואחר כך ב”סוכה”,
בית הילדים הראשון לגיל בית הספר, שהוקם בסוכת מחצלות.
רבקה העניקה מסגרת ותוכן לחיי חברת הילדים לאחר שעות הלימודים. הילדים שטיפלה בהם מכיתה א’ ועד כיתה ח’ הוציאו חוברת בהגיעם למצוות , ובה הם מודים לה.
מדברי אחד הילדים בחוברת:
“יודעים אנו להעריך את עבודתה. ראינו אותה רצה, מסדרת ודואגת למעננו ולמען הצגותינו שתהיינה מוצלחות. ואמנם כל הצגה שעשינו יחד עם רבקה – הצליחה והשמחה היתה רבה. זוכר אני את חגיגת ‘300 ספר’. הכל היה מקושט ומסודר ואנחנו התגאינו ונהנינו מאוד”.
רבקה עודדה את הילדים להקים ספרייה ולרכוש הרגלי קריאה.
ביזמתה חגגו בפעם הראשונה בדגניה את חג הספר ובר-מצווה לילדים.
משנת 1943, עם בוא ילדים פליטי המלחמה, טיפלה רבקה בשלוש חברות ילדים עולים. היא עשתה זאת במסירות ללא גבול. במלחמת השחרור נשארה בדגניה והייתה אחראית למקלט העזרה הראשונה. אומץ לבה ומסירותה צוינו לשבח.
ב-1965 נפטר מרדכי בעלה. היא המשיכה בעבודתה בהספקה.
השאירה אחריה את בתה ואת בנה ובני משפחותיהם.
יהי זכרה ברוך