נולדה בירושלים בי’ שבט תרע’ו 15 בינואר 1915 הגיעה לדגניה יב סיון תשי”ח  31 במאי 1958 נפטרה בי’ד חשוון תש’ס 24 באוקטובר 1999

גאולה הבת הבכורה במשפחת שמחה ושלום-יהושע עוזרי. אמה – שמחה לבית מזרחי עלתה ארצה מספרד בעודה ילדה ואביה – שלום-יהושע עלה בעליה הראשונה בשנת 1882 מתימן. במשפחה – 6 ילדים – 5 בנות ובן.
משפחה מסורתית שגרה בשכונת “משכנות ישראל”, שכונה ירושלמית מעורבת שגרו בה אשכנזים, ספרדים ותימנים וכאן שמעה גאולה בליל של שפות ושלטה בלדינו, אידיש, אנגלית, צרפתית, ערבית, גרמנית ועברית.
גאולה למדה בבי”ס “אליאנס” והייתה חניכה בתנועת “הנוער העובד”. בנערותה עבדה בחקלאות לפרנסתה ולפרנסת בני משפחתה.
בגיל 17 יצאה להכשרה בעין חרוד יחד עם חברתה נעמי צורי (הזמרת).
ב-1934 פגשה גאולה את נחמיה שהגיע למעין-חרוד במסגרת ההכשרה הגרמנית. הם נשאו בשנת 1935 וב-1936 נולדה זימרה הבת הבכורה. הם הקימו את ביתם בבית השיטה ונולדו עוד חמש בנות: אסנת, רות-רוני, יוכבד, דנה ונעמה.
בבית השיטה עבדה גאולה בבית התינוקות, בטפול בחולים, בבית חרושת לטריקו ובעונת הבציר – בכרם. הייתה בחוג למחול והשתתפה בכנס המחולות הראשון בדליה.
האידיאולוגיה באותם הימים הייתה חזקה מהחיים. התחיל הפילוג והמשפחה עברה לאיילת השחר לתקופה של 6 שנים. שם שמשה כאם בית גם בבית הארחה וגם בחדר האוכל. בשנת 1958 עזבו את איילת השחר והגיעו לדגניה. כאן התאחדו עם המשפחה – עם סבתא רוזה אמם של נחמיה ועם משפחת אחותו חוה.
בדגניה טפלה בתינוקות, ארגנה מטבחים גם בדגניה וגם בבית ירח ושוב בעונת הבציר לא ויתרו על זריזותה באריזת הענבים.
בשנת 1975 למדה לעבוד במכונת סריגה וסרגה בה עד ימיה האחרונים.
אשה בעלת חכמת חיים ותבונת כפיים. תמיד נזכור את שמחת החיים שהייתה בה.
השאירה אחריה שבט של בנות, חתנים, נכדים ונינים.

יהי זכרה ברוך.