אשל מרגלית

נולדה בפולין בב’ בשבט תרנ”ח 25 בינואר 1898
עלתה לארץ בתרפ”א 1921 בדגניה משנת תרפ”ב 1922
נפטרה בי”ג אדר תשל”ה 24 בפברואר 1975

מרגלית, בת חנה ושלמה שמעון רואה, נולדה בבאביאק. אחת מחמשת ילדי המשפחה. הבית היה דתי, ההורים התפרנסו בדוחק מחנות קטנה, בנוסף לכך היה האב מלמד ילדים קטנים.
עלתה לארץ בעקבות אחיה הבכור, יהושע מנוח שהיה חבר דגניה א’. לאחר שהות בצפת באה לדגניה לבקר את אחיה. כאן הכירה את שמואל קוינט, לימים שינו את שם משפחתם לאשל. כאן נישאו, ונולדו ילדיהם: שלומית, משה, אבשלום וחנה. בנם אבשלום נפטר בגיל 11 חודשים.
בדגניה עבדה בלול, וכן עבדה במטבח ובישלה לילדים. לתבשיליה הטעימים יצאו מוניטין. אחרי שהפרידו את מחסן בגדי הילדים ממחסן בגדי החברים היתה אחראית על “אספקת הילדים”, שנקראה אז “אספקה קטנה”. היא ראתה את תפקידה כשליחה לטובת ילדי הקיבוץ, ועשתה כל דבר , בכל שעה, כדי שההורים יהיו מרוצים. אהבה מאוד את העבודה והשקיעה בה את נשמתה.
ברבות השנים עסקה בתיקון בגדי החברים. את עבודתה עשתה בנאמנות.
היא התהלכה בינינו, נחבאת אל הכלים, צנועה, ענווה ומסתפקת במועט. תמיד נקייה, מסודרת ומוכנה לעזור. לאחר שאחותה הצעירה רחל פלדמן חלתה, לקחה אליה את בתה חנה הקטנה. היא ושמואל טיפלו בה במסירות ובחיבה וגידלוה כבתם, עד שבגרה.
השאירה את בניה, שלומית, משה וחנה ובני משפחותיהם ואת חנה, בת אחותה.

יהיה זכרה ברוך