ביטנר יצחק

נולד בפולין בכ’ה אלול תרע’א 18 בספטמבר 1911 עלה לארץ והגיע לדגניה בשנת 1936נפטר בג’ חשון תשנ’ט 22 באוקטובר 1998

יצחק נולד למשפחה עם “ייחוס אבות”: מצד אמו השתייך למשפחת רבנים. אב המשפחה היה ר’ חיים הלברשטם שבזכותו הפכה העיר צאנז למרכז תורה וחסידות. האם היתה בת למשפחת לנדאו.
משפחתו נספתה בשואה ואחיו משה היה היחיד שניצל והגיע לארץ בשנת 1947.
בגיל 15 הצטרף יצחק לתנועת “גורדוניה”. בד בבד עם פעילותו בתנועה סיים לימודי חשבונאות ומנהל, ואף עבד כמנהל חשבונות ראשי.
בשנת 1933 יצא להכשרה ורכז קבוצת עליה. באפריל 1936 הגיעה הקבוצה לדגניה א’.
את נעמי הכיר עוד בחו”ל אבל בדגניה הצטלבו דרכיהם וב-1939 נישאו ונולדו להם: ישראל, עדנה וחיימקה.
רוב שנותיו בדגניה עסק בהנהלת החשבונות.
בשנת 1939 כשהאנגלים אישרו הקמת תחנת נוטרים בעמק גויס לקבוצת הנוטרים ועד קום המדינה היה אחראי עליהם ועל נשקם.
ב-1954 החל לעבוד ב”ספן” ועבד במפעל 27 שנה.
יצחק היה בין הראשונים שהבין את חשיבות הקמת ענף תעשיה בדגניה, ולחוות דעתו היה משקל רב.
יצחק היה דמות שאינה שנויה במחלוקת, והיה מקובל על כולם.
היה איש משפחה וכשהגיע לגבורות האט מעט את הקצב, השתדל לפצות את ילדיו, והתמסר לנכדיו בהם היה כל כך גאה.

יהיה זכרו ברוך.