נולדה בסוריה בה’ אלול תרס”ח 1 בספטמבר 1908 עלתה ארצה והגיעה לדגניה ב-1956 נפטרה בי’ג כסלו תשס”ז 4 בדצמבר 2006
ויקטוריה נולדה בשנת 1908 לאמה שרה ולאביה שלמה לבית דוננברג ולאחותה הבוגרת אסתר. בהיותה בת 4 שנים התייתמה מאביה, ודודה, אחי אביה גידל אותה בביתו.
בגיל 18 נישאה לסבא יעקב ובנתה את ביתה בדמשק שבסוריה.
ב-1956 עלתה ארצה עם בעלה יעקב, שרה אמה ושתי בנותיה שרה וגינת. הם הגיעו ישר לדגניה וכאן התאחדה המשפחה עם שני ילדיה איני ושמחה’לה. איני ושמחה הגיעו לדגניה במסגרת עליה ב’ בשנת 1945.
בכישרונה המיוחד התגברה על הקושי של לימוד השפה העברית, והפכה לחלק בלתי נפרד מהחברה.
שנים רבות עבדה במתפרה לצדה של מרים זינגר, אמו המאמצת של איני ונרקמה ביניהן מערכת יחסים יוצאת דופן.
היתה אשה שקטה, נעימה ומאירת פנים. נחנה בתבונת כפיים. תמיד נענתה לכל בקשה בכל תחום וענין שהצטיינה בהם: אם בתחום התפירה, הסריגה והרקמה, ואם בתחום הבישול המיוחד ואנין הטעם.
ביתה הפך מקום משיכה לכל ילדיה ונכדיה.
בשנותיה האחרונות נשאה סבלה בשקט ובאצילות.
ויקטוריה האריכה ימים ולא מעט בזכות טיפולה המסור והמתמיד של בתה שרה.
השאירה אחריה את ילדיה ושבט של נכדים ונינים.
יהי זכרה ברוך.
