נולד בדגניה בט’ כסלו תשי”ג 27 בנובמבר 1952 נפל בי’ תשרי תשל”ד 6 באוקטובר 1973
בן לעליזה ולחיים חברי דגניה מקבוצת נוחם, אח למשה ולזהבית.
כותב עליו אביו:
“אליעזר בני, מקטנותך נשאת אתך שתי תכונות שנגלו בתוך עיניך הגדולות והשחורות כפחם: אהבת הזולת ונאמנות עד תום. אני זוכר איך באת ללול לעזור לי לעבוד, ואיך נתתי לך לנהוג על ה’הולנדר’, הטרקטור הקטן של הלול ואיך שקענו יחד בבוץ על יד מטע האבוקדו. חזרנו רטובים ומלוכלכים הביתה. אמא כעסה, אך לנו היה זה סוד משותף ראשון”.
לייזר’קה היה נהג בצה”ל, הוצב בבסיס חיל האויר בשארם א-שיך, והיה מאושר. הצטיין במסירות ובנאמנות לתפקידו, וזכה לשבחים רבים ממפקדיו.
ביום הראשון למלחמת יום הכיפורים הופצץ בסיסו על ידי מטוסים מצריים.
לייזרקה וארבעה מחבריו נהרגו במקום.
השאיר אחריו אתהוריו אחיו ואחותו.
בן 21 היה בנפלו.
יהי זכרו ברוך