בטעם ראשונים
טעם ראשונים 1 דגניה א’ – ליובל השבעים (תרע”א-תשמ”א) לקטו וערכו: יונה בן יעקב ומרים שיאון, דגניה א’ דרכנו היא דרך חדשה: לא דרך הרוח ולא דרך החומר, כי אם דרך החיים. א.ד גורדון הקדמה תשאלו בוודאי, “שוב ספר על תולדותיה של דגניה? והרי נכתב וסופר בספרים ובחוברות לרוב”. אכן – מעיין לא […]
נינה 4
עץ הפלפל דגניה – בשנות השלושים.מישהו דאג ונטע ליד שער שישים.עץ פלפל ירוק בהיר, (פלפלון בכות)שענפיו העדינים צונחים מטה …נותן הוא צל, ופינה חבויה,בצלו היו יושבות חברות מהסביבה.מחזיקות את עוללן ומחכות …שמרים ברץ תסיים חליבה,ותבוא להיניק את התינוק.אז, האמינו רק בחלב אם, לה – תמיד היה.. ולהן – אין …אך לא רק מניקות, שהו, תחת […]
נינה 3
רקפת כתבה: נינה בן משה ינואר 2019 תיקוני מקצב: רותי …ונתחיל משיר של רחל: “משחירה אדמה נחרשת, פני המים — תכלת ואור. מוריקה בשורת הדשא, בחגווי הגבעות , במסתור. ורקפת צנועה מבקשת, להווריד על סלע אפור.” ענווה וצנועה. הרקפת, לא לוקחת., רק מבקשת… רק סלע אפור במסתור… לכאורה — תמונת נוף זוהרת, ואולי– נוף נפשה […]
נינה 2
אימהלה….ג’וק… ..מה יש לנו עם הג’וק –התיקן, הרי כל כך שקט הוא, זריז ועקשן, נחבא אל מגרות, בחשכת ארונות, לא משאיר סימנים, לא משמיע קולות. אז מה.??. אז מה אם הוא עבר בריצה בסלון.. ….בגלל זה זועקים ? מטפסים על ארון??? מעירים את הבעל “הוא שמה ,הוא שם… קח נעל בית , תזיז ת’כורסא… הוא […]
נינה 1
אבא לא יכול… ויש לו ילד בן 3 בסך הכל…. ” אבא “. הוא מושך בידו, “קום כבר, נלך לגינה. נעם, החבר שלי ,אמר ש הוא לא יכול מחר “, “אבא,, למה אתה לא קם?? עוד מעט יהיה חושך, ונעם כבר לא יהיה שם…” “מה.. אבא, אתה בוכה?? אבל יש לך דמעות בעיניים…. בוא, אני […]
שמואל אשל 1
היה היה בן הכפר לידו של בן הכפרהמכונה צבר,ראו כי הדבריביא להם שכרכי חרוץ האישוידיו לו רבבנימוסי ישמעאלובשפת ערב.ובן האכרהודה מודהעל הכבודוהבטיח לעמודעל המשמרשל ענייני הכפרמהיום והלאהועל זה נשבע.בחיי אללה. בן הכפר מוכתר ובתור מוכתרמיהר בן האכרוקשרים קשרעם רבי- הכפרהכפר השכן.התהלך עימם בנימוס וחן.וזה הצעירנעשה קרוב וידידלזקני הכפרועל פיו יישק דברותמיד הוא מוזמןלספל קפהומצליח המוכתרבכל […]
שמואל אשל 2
רחשי – לב כי אסבול דומם את יסורי לא אשווע, לא אתחנן: נא משוני, הצילוני מן התהום בזו שקעתי. לא אתחנן קולי לאמור: תנו לי שמי שמיים, רקיעים שבעה ובמו אל, אל אשר לו אסגוד, לו אתחנן, לו אתפלל ובצל כנפיו אתלונן. את קולי לא חננתי, לא טמאתיו. הוא התפרץ, רצה להרוס את המחיצות ולהתריע […]
מרים זינגר ברקוביץ’
מרים זינגר הידד ניצחנו! סיפור על קרבות דגניה ציירה: חוה בא אורח אל הגן! שחור עיניים הקטן; מבט עליז ולב שמח. חביב מאד הוא האורח. מרחוק שב למולדת, ביום בהיר פתח הדלת ואמר: “הריני כאן!” לא בנתיב הים עבר, לא בדרך גיא והר, לא בכבישים, לא בגשרים – בא על כנפי הנשרים. האח! הייתה זו […]
