ברהון מאיר

נולד בדגניה ב ז’ חשוון תרפ”ט
21 באוקטובר 1928

נפטר בט”ו טבת תרע”ו
27 בדצמבר 2015

מאיר היה בן יחיד להוריו דינה ושמריהו. בשנת 1943 הצטרף אליו חזי דר בן ה-11 שגדל אתו יחד כבן משפחה. חזי הגיע לדגניה בקבוצת “ילדי טהרן” והמשפחה פתחה בפניו את ביתה.

בהיותו בן 17 הצטרף מאיר לשורות ה”הגנה” ובשנת 1946 ב”שבת השחורה” נלקח ע”י הבריטים למחנה המעצר בעתלית יחד עם כמה מחברי דגניה.

במלחמת השחרור היה בין מגיני דגניה והעיד מאיר, שיום הקרב על דגניה, היום בו נפלו חברי ובני דגניה, היה אחד הימים הקשים בחייו.

בתחילת שנות ה-50 נענה לקריאה לצאת לעזרת מושבי העולים בדרום ותמך בקיבוץ “אורים”.

אחרי שעבר סמינר הדרכה, הדריך במשך שנים רבות קבוצות נוער במסגרת “הנוער העובד”, קבוצות נוער בדגניה ובשנת 1959 יצא להדריך נוער ציוני בארגנטינה.

בארגנטינה נוצר קשר בינו לבין איש ה”מוסד” שגייס את מאיר למבצע לכידת אייכמן.

את צפורה פגש בדגניה ובשנת 1965 באו בברית הנישואין והקימו את ביתם בדגניה בה גידלו את ארבעת ילדיהם: נורית, אברהם, תאיר ונירה.

מאיר עבד בענף המספוא אולם הענף העיקרי בו התמיד היה ענף הבננות בו עבדו אביו שמריהו ודודו אברהם.

בשנת 1973 מונה לתפקיד של קצין קישור עם האו”ם ויחד עם חיילי האו”ם השתתף במלחמת יום הכיפורים,

היה שותף פעיל בחייה החברתיים של דגניה. כיהן כמזכיר, כמרכז ועדת מנויים. ראה חשיבות רבה בטיפוח ענפי הספורט ותרומתו הייתה רבה בהקמת הבריכה והאורווה. בין יתר פעולותיו שימש כמא”ז, אחראי על הבטחון השוטף.

כשיצא לגמלאות לקח על עצמו את הדרכת המטיילים והתיירים בדגניה והיה מספר להם את תולדות המקום שכה אהב.

השאיר אחריו את אשתו צפורה, ילדיו ונכדיו

יהי זכרו ברוך

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן