ברץ אביבה

נולדה ברומניה ב-כ”ה ניסן תרפ”ז27 באפריל 1927עלתה ארצה בשנת תש”ח – 1948בדגניה משנת 1976נפטרה ב-ה’ בניסן תשע”ח21 במרץ 2018

אביבה, בתם של יוהנה ואלכסנדר בלאו, נולדה בחבל טרנסילבניה בשם אווה-אדריאן. בת יחידה למשפחה אמידה ומשכילה.

בהיותה בת שש נפטר אביה ממחלה והאם נשאה לאחיו שגדל אותה כבתו.

גדלה ולמדה בחלק ההונגרי של טרנסילבניה עד שנת 1943, שנה שבה נשלחה עם אמה לגטו. כשהגרמנים פינו את הגטו, הפרידו בינה לבין אמה. אותה שלחו למחנה עבודה והאם נשלחה למחנה ריכוז בו נפטרה מדום לב.

לאחר ששרדה את כל תלאות  המלחמה היה בכוונתה לממש את חלומה הגדול – ללמוד רפואה בסורבון ולהתמחות בעיקר ברפואת ילדים. לימודים אלה לא יצאו אל הפועל מכיון שנשבתה בקסמם של קבוצות הנוער הציוניות והחליטה לעלות ארצה. לפני שעלתה עברה הכשרה חקלאית שבה גם נקשרה נפשה באחד מהפעילים. הם נשאו ועלו ארצה. באחד מקרבות מלחמת העצמאות נהרג בעלה.

אביבה הצטרפה לגרעין “השומר הצעיר” שהקים את קיבוץ יחיעם. בנתה את משפחתה עם בן הגרעין ואימצו שלושה ילדים: את רמי, את ליאורה ואת חוה שהייתה ילדת חוץ בקבוץ. משבגרו הילדים נפרדה אביבה מבעלה.

עבדה ביחיעם כמטפלת תינוקות וכמטפלת בבני נוער.

את עמוס הכירה בשנת 1975 והצטרפה אליו ואל בנו זיו בדגניה. גם בדגניה התחילה לעבוד בטיפול ילדים בגילים השונים ועברה להנהלת החשבונות. במקביל עסקה בפעילות ציבורית ענפה, חברה בוועדות, סידור תורנויות, אולם גולת הכותרת – טיפולה המסור בנושאים השונים לרווחת החברים המבוגרים. לאביבה ולעמוס במשפחתם המאוחדת נולדו נכדים רבים שזכו לתשומת לבה המלא.

עמוס נפטר בשנת 2000 ואביבה המשיכה עוד 18 שנה, לטפח לבדה נכדים ונינים. בשנות חייה האחרונות חזרה לביתה – ליחיעם, לחיות בקרבת ילדיה ונכדיה.

בצוואתה בקשה אביבה לתרום את גופתה למדע.                          

יהי זכרה ברוך

התחבר אל האתר