נולד בפולין בכ”א בשבט תר”ץ 19 בפברואר 1930
הגיע לדגניה ב 1943
נפל בט’ אייר תש”ח 18 במאי 1948

אורי, בנם של מאוריצי ויוליה, נולד בעיר קרקוב.
בן יחיד להורים משכילים ואמידים, שידעו לטפחו באהבה ובהבנה רבה.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נדדה המשפחה בדרכי רוסיה בתלאות ובסבל רב.
בעודו ילד נפרד אורי מהוריו ועלה ארצה עם קבוצת ילדים. הגיע בתש”ד דרך טהרן לירושלים ולדגניה. “ילדי טהרן”, קראו להם.
אורי היה בין הצעירים בחבורה. במהירות רבה רכש את השפה העברית, והחל ללמוד בבית הספר יחד עם בני דגניה.
צמא דעת היה מטבעו. התבלט בכשרונותיו הרבים. היטיב לנגן באקורדיון, והרבה לקרוא. סיפוריו היפים ריכזו סביבו את הילדים.
ישר היה, לא נשא פנים ולא ויתר על האמת. אורי, הילד החולם, שאהב להפליג בדמיונות, התגלה כבעל אופי חזק, הן ביחס לעבודה במשק, שדרשה ממנו מאמצים רבים והן כשדרש לגייסו גיוס מלא.
ועדת הביטחון נמנעה מלעשות זאת כיוון שהיה בן יחיד להוריו.
אוהב חיים היה, מוכן לכל תפקיד, ובהרגשת ביטחון יצא לעמדה הקדמית, כשבידו רובה צרפתי.
בפגיעה ישירה של פגז סורי נפל אורי בעמדה עם יהודית ברקוביץ.
הוריו הגיעו ארצה ממחנות העולים בקפריסין, ונותר להם רק לעלות על קברו.
כעבור חודש נולד בנם בכורם של רחל’ה וחיים פז ונקרא על שמו – אורי.
בן 18 היה בנפלו.

יינון זכרו לעד