הוכבאום שלום

נולד בפולין בי’ בתשרי תרפ”ד 20 בספטמבר 1923 עלה ארצה באדר ב’ תש”ו אפריל 1946 הגיע לדגניה בניסן תש”ו מאי 1946נפטר בי”ט סיוון תשל”ו 17 ביוני 1976

שלום נולד בפולין, באזור דובר גרמנית. אביו עסק בסחר ברזל.
מגיל שש עד גיל 12 למד בחדר מסורתי, גם לימודי גמרא. באותו זמן ביקר בבית ספר ערב ללימודים כללים.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה גורשה המשפחה לחוז’וב, שם סיים את חוק לימודיו בתיכון. ב-1939 עבר לגור אצל דודו. באותה שנה נפרדו, והוא נשלח למחנה ברגן בלזן.
ב-1941 קיבל ידיעה על הוריו, שנלקחו לאושוויץ, ונספו שם. אחותו נספתה בברגן בלזן.
בשנת 1945 בעזרת אנשי הבריגדה – התארגנה במחנה ברגן בלזן קבוצה ראשונה שיצאה ארצה. בדרך התעכבו באנטוורפן. שם פגשו את יוסף ברץ, ומפיו שמעו לראשונה על דגניה. הם החליטו לעלות כגרעין השלמה לדגניה א’. בסוף מרץ 1946 הגיעו לחופי הארץ. קרוב לערב פסח הגיעו לדגניה כ-40 איש. הייתה זו הקבוצה הראשונה שבאה לדגניה לאחר המלחמה – קבוצת נח”ם.
לרובם היה ניסיון בעבודה, ולא קשה היה להם להשתלב בחברה. אנשי דגניה נקשרו לאנשי הקבוצה החדשה, וכעבור שנה הוצע להם להצטרף כחברים לדגניה א’.
תקופה ארוכה גר שלום עם אביגדור פומרנץ, שהצטרף אל קבוצת נח”ם, ויחסי ידידות עמוקים שררו ביניהם.
במלחמת העצמאות היה בתעלה הקדמית בין המגינים שמנעו מהטנקים הסורים לפרוץ למשק.
הוא זרק ראשון בקבוק מולוטוב על אחד הטנקים, הטנק החל בוער, והשריון הסורי נעצר בשערי דגניה. שלום והטנק היו לסמל גבורה של מלחמת השחרור.
שנים רבות עבד בלול, ולבסוף התמקד בענייני מזון למשק החי. בכל מקום שעבד בו הצטיין בחריצות וביעילות. הוא הקים את הסילו, שסיפק מזון לבעלי החיים באזור וגם למשק החי בדגניה. היה משכים קום לעבודתו וממשיך בה עד שעות הלילה הקטנות במסירות ללא גבול.
בדגניה נשא לאשה את אילנה, עולה מברית המועצות, שבאה לדגניה עם בתה חנה, וכאן נולדו להם שני ילדים: יוסי ושרה (שיר).
מזגו הטוב ומסירותו חיבבוהו על כל החברים, והם העריכו את אישיותו ואת עבודתו.
משך כל התקופה הקשה של המלחמה, במחנות ובנדודים שמר על כוחו הנפשי והגופני, תמך
בסובבים אותו, והיה לרבים משענת ומדריך.
וכאן,כשהקים משפחה והגיע אל המנוחה לא עמד בו כוחו יותר ונשבר…
השאיר את אילנה אשתו ואת ילדיהם: חנה, יוסי ושיר.

יהי זכרו ברוך

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן