הורביץ דוד

נולד בערב ראש השנה תרע”ו 8 בספטמבר 1915 הגיע לדגניה ב1926-נפטר בי”ד אדר תשנ”ג 7 במרץ 1993

דוד, בנם של אהרון ושרה הורביץ, נולד בברדיצ’ב שברוסיה.
הגיע לדגניה בגיל 11 עם אחותו הצעירה שושנה, אביו אהרון ואסתר וינר דודתו.
הוא ידע עברית על בוריה, מלימודיו בבית הספר “תרבות” ברובנה.
הייתה לו נפש פיוטית, והוא כתב שירים. גדעון ברץ, חברו, הלחין את השירים, ובני דגניה שרו אותם בדבקות.

“בשביל”

בדמדומי הערב אהלך בשביל
ונפשי למרחק, למרחק
ואוזני תאזין לכל רחש וצליל
מהים או מעוף מרוחק .

בדמדומי הערב אהלך בשביל,
היום חומו לא פג
ולבי יהמה, יהמה כחליל
לדבר מה יכסף יערג.

תרצ”א 1931

לנפשו הפיוטית נוספה אהבתו למוזיקה קלסית. הוא שרק להנאתו קטעים שלמים מתוך יצירות קלסיות. היה אוהב ספר והרבה לקרוא.
אביו אהרון, שניחן בסקרנות אינטלקטואלית, היה דמות שהשפיעה עליו מאוד. בה ראה סמל להזדהות ודרך חיים. גאה בבקיאותו, של אבא אהרון, בתורת הנסתר ובקבלה.
בשנת 1934 הצטרף להגנה ביזמתו של יגאל אלון, מפקדו הנערץ. מאז ראה בפעילות ב”הגנה” וב”ביטחון” צו השעה ונטל על עצמו תפקידים רבים וחשובים: מפקד מחלקה ה”גפירים”, אחד מפיקודיו של קפטין אורד וינגייט בפלוגות הלילה, מפקד השמירה על מטולה במלחמת העולם השנייה, מהמגויסים הראשונים לפלוגה הראשונה של הפלמ”ח, “פלוגה א'”, בפיקודם של יגאל אלון ונחום שריג.
נוסף לכך פעל בשליחות המוסד לעלייה ב’, בצרפת ובשליחות מיוחדת באלג’יר ובתוניסיה.
מפקד אניית המעפילים “הפורצים”, שהבקיעה לחוף תל-אביב ב4.12.1947-.
בתקופת המרד הגדול של מעפילי המחנות בקפריסין, כנגד השליחים מהארץ, נשלח
“להרגעת הרוחות” והיה למפקד החדש של המחנות.
בשובו ארצה, נקרא לבית הספר לפיקוד ומטה של צה”ל וסיים אותו בהצלחה. בפעילותו בשירות ההגנה והצבא בלטה אישיותו הסמכותית, בעלת שיקול הדעת ובהירת המחשבה.
כל מעשיו הצטיינו בתכנון, ארגון ויעילות.
בשנת 1936 הכיר את אסתר טאוב, שהגיעה לדגניה במסגרת גרעין הכשרה של הנוער הציוני מטרנסילבניה. הם נישאו, ובדגניה נולדו ילדיהם שרה וגד. לאחר מחלה קשה וממושכת, נפטרה אסתר.
בימי שירותו בקפריסין הכיר את יהודית, שהייתה מורה במחנות, ונשא אותה לאישה. מספר שנים חיו בדגניה עם ילדיהם שי ונוגה.
בשנת 1954 עזבו את דגניה ועברו לחיות בראשון לציון.
נפטר לאחר מחלה ממושכת, והוא בן 78.
השאיר אחריו את יהודית אשתו ואת בניו שרה, גד, שי ונגה ומשפחותיהם.

יהי זכרו ברוך

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן