הורביץ (וינר) אסתר

נולדה ברוסיה בפורים תרנ”ח 9 במרץ 1898 עלתה ארצה והגיעה לדגניה בתרפ”ו 1926נפטרה בכ”ב טבת תשכ”ט 12 בינואר 1969

אסתר נולדה למשפחת סוחרים אמידה. אביה היה מרבה לנסוע בעסקי המשפחה, והאם יוכבד ניהלה לבדה את כל ענייני הבית ונשאה בעול גידול הילדים.
במשפחה שישה בנים ושתי בנות, וההורים הקפידו לשמור על המסורת היהודית.
הבנים הושפעו מרוח הזמן והתפקרו. האם הייתה יראת שמים ושומרת מצוות. הבנים ייצגו בדעותיהם פסיפס מגוון של השקפות ושל גישות, והיו וויכוחים סוערים בבית. מכל האחים היו רק מרדכי, אליעזר ואסתר ציונים.
אסתר הייתה נוחה מטבעה ובעלת משמעת פנימית. היא לא לחמה, כשאר האחים, על לימודים כלליים, אבל האחים דרשו שתלמד, והיא יצאה לעיר הקרובה ללמוד בתיכון, השלימה את לימודיה וקיבלה תעודת בגרות.
כשפרצו המהומות של הבולשביקים, וכל סדרי החיים השתבשו, הפסיקו כל האחים את לימודיהם וחזרו הביתה.
האחות הבכורה סוניה, שהייתה נשואה לאהרון, אחי אמה, חלתה ומתה והשאירה שני תינוקות רכים: דוד בן השלוש ושושנקה בת שבועיים ימים. אסתר קיבלה על עצמה את הטיפול בילדים, והיא בת 22 בלבד. היא הזניחה את ענייניה והתמסרה בכל לבה לשני ילדי אחותה.
ב-1926 עלתה ארצה עם אהרון ועם שני הילדים ובאה לדגניה, שבה חיו אחיה, מרדכי ואליעזר, ומשפחותיהם. כאן בנתה את ביתה עם אהרון, ונולד בנם נחמן.
אסתר הייתה אהובה על כל הסובבים אותה. יושר והסתפקות במועט והבנת נפש הזולת היו תכונותיה המיוחדות.
היתה מטפלת בפעוטון, בשלה במטבח טיפול והייתה חלוצת הסורגות. כל עבודה שעשתה עשתה בתבונה ובטוב טעם.
אחרי מות כלתה אסתר טאוב ז”ל ממחלה ממארת היה ביתה קן חם לנכדיה, שרה וגד.
כשהגיעו ילדי טהרן לדגניה קלטה את אריה שחר, וכן מרדכי ודבורה מבולגריה, מצאו פינה חמה בביתה.
אהבתה לעבודת האדמה מצאה ביטוי בגינת פרחים שטיפחה בפתח ביתה.
אחרי שנפטר אהרון בעלה המשיכה לשמור על בית פתוח וחם. כל בני המשפחה מצאו אצלה אוזן קשבת ופינה חמה ואהבו לבוא אליה לשוחח, להתווכח, לקרוא ספר או סתם לעסוק במלאכת יד.
היא הסתלקה ממעגל החיים בשקט, כדרכה.
השאירה אחריה את שושנקה, דוד ונחמן ובני משפחותיהם.

יהי זכרה ברוך

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן