וכמן רחל – רליק

נולדה בדגניה ב-ב’ תמוז תרצ”א17 ביוני 1931נפטרה בכ”ט סיון תשע”ט2 ביולי 2019   

רליק – בתם של יונה ויצחק בן יעקב ואחותן הצעירה של התאומות יהודית ושרה – דיתה ושיה. אביה היה אחד משנים עשר המייסדים שהקימו את דגניה ולימים מחלוצי התעופה בארץ ומנהל חברת “אוירון”. הוא נספה בתאונה בשנת 1940. אמה – יונה לבית גרינשפון למדה בגימנסיה “הרצליה” בתל אביב, הגיעה לדגניה ב-1918 והייתה דמות מרכזית בתחום החינוך, בקבוץ ובתנועת “איחוד הקבוצות והקיבוצים”.

רליק למדה בבית החינוך המשותף בדגניה. במלחמת העצמאות, כנערה בת 17, הוצבה בעמדות ההגנה בקרב על דגניה. אחרי סיום לימודיה בבית ירח יצאה להדרכה בתנועת “הנוער העובד והלומד” ולאחר מכן שירתה בצה”ל כפקידה במטכ”ל.

בתקופה זו הכירה את בעלה לעתיד אברהם וכמן שלימים כיהן כפרופסור לארכיטקטורה בטכניון ויחד עם נעה אשכול גם המציא את כתב התנועה. הם בנו ביתם בדגניה וכאן נולד בנם הבכור גור.

בשנת 1957 עברו לגור בחיפה ורליק החלה ללמוד בקורס למורים לטבע. המשפחה התרחבה ונולדו – עמוס ויובל.

בשנת 1963החלה רליק לעבוד כלבורנטית ומרכזת במעבדה לביולוגיה בבי”ס “הריאלי” בחיפה והתמידה בעבודה 37 שנים. לתוך עבודתה יצקה את אהבתה לטבע ואת הבנתה בחי והצומח של ארץ ישראל. היא הקימה גן בוטני לצד המעבדה לביולוגיה והפכה אותם להיכל מרתק של ידע, המחשה והתנסות, בו התחנכו דורות רבים של תלמידים. נוסף לכך הייתה אחראית גם על נושא עבודות הגמר של תלמידי התיכון בכלל המקצועות.

רליק הייתה בעלת נפש רגישה ומתפעמת, קשורה בנימי נפשה לארץ ולטבע ופרט לנוף הולדתה בעמק הירדן: “אני מודה שככל שאני מתקדמת ומתרחקת מן השנים הראשונות ההן, כך גדלים געגועי לנוף הפיזי, החברתי והאנושי ואפילו על פגמיו…”

רליק נטמנה בבית הקברות בדגניה לצד גור בנה ואברהם בעלה.

הותירה אחריה את בניה עמוס ויובל ובני משפחותיהם.

(הכתוב נערך בחלקו מתוך כתבה שפרסם עלי קדם בדף הירוק לזכרה.)

יהי זכרה ברוך

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן