יעקבי רועי

נולד בדגניה ז’ באב תשל”ה15 ביולי 1975נהרג בתאונה י’ בניסן תש”ן5 באפריל 1990

רועי, בן לריבי וליוסי, אח לעידו ולענר, נכד לברטה וליוסף גנני – מוותיקי דגניה.
ב-1980, כשהיה בן חמש, עברה המשפחה לרחובות בעקבות עבודתו של האב, ושם גם למד בכיתה א’. ב-1982 שבו לדגניה, ורועי – לכיתה ב’. כאן סיים את בית הספר היסודי והחל את לימודיו בבית-ירח.
בגיל צעיר החל לעבוד בתמרים, והיה אחד העובדים המתמידים והמסורים. עד מהרה תפס הנער החסון ורחב הכתפיים מקום מרכזי בענף, והופקדו בידיו עבודות שלא נמסרו לנערים אחרים בני גילו, עדות לאמון הרב שרחשו לו האחראים עליו.
בשעות שבין לימודים לעבודה מצא פנאי לתחביבים שונים ומגוונים. עסק בספורט, וניהל את קבוצת הכדורגל של דגניה, ניגן בטרומבון, והיה חבר בתזמורת “מוסיקל” של האולפן למוזיקה. כמו כן השתתף בחוג הקליעה, והיה מן המתמידים שבחברי החוג ושותף לצוות המארגן.
מספר עליו גלעד, בן כיתתו: “הדבר הבולט ביותר אצל רועי היה שמחת החיים שפיעמה בו וחיבבה אותו על כל מי שהכירו. בכיתה היה דמות מרכזית. היה לו שיח ושיג עם כל אחד מבני הכיתה והצליח לגרום לנו לשמור על קשר הדוק אחד עם השני”.
היו לרועי תחביבים רבים מאוד, והוא מילא בהם את זמנו הפנוי. בכל אחד מתחביביו היה מתמיד ומעמיק, ובמובן זה היה ממש ‘איש אשכולות’. מכיוון שהיה בחור אחראי ובעל יזמה, הפך לדמות מרכזית ולדבק מחבר כמעט בכל דבר שעסק בו”.
בחופשת הפסח של שנת תש”ן, בעת עבודתו בתמרים, נפל רועי מן המרקליפט ונפצע אנושות. שעות ארוכות נאבק על חייו, ולא יכול.
לאחר מותו הוקם בצריפיה אגף הדרכה להנצחת שמו, וחבריו לחוג הקליעה יסדו תחרות קליעה לזכרו הנערכת מדי שנה ביום הזיכרון שלו.
בן ארבע עשרה ותשעה חודשים היה במותו.

יהי זכרו ברוך

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן