כהן ערן

נולד בדגניה בכ”ט בשבט תש”י 16 בפברואר 1950נפל בט”ו תשרי תשל”ד 11 באוקטובר 1973

ערן, בנם הצעיר של בטי ושלמה, נולד בדגניה.
היה ילד מוכשר, והייתה לו זיקה מיוחדת לנושאים רוחניים, זיקה שהתפתחה בתקופת נעוריו והתבטאה במיוחד בחיבוריו בבית-ירח.
נעים סבר היה. דבריו נוסחו בבהירות ועוררו למחשבה. היה בעל חוש ביקורת מפותח, ושאף תמיד לשלמות. ניחן בשמחה פנימית, בסקרנות ובכושר התמדה.
על אף ביישנותו היה במרכז החברה, כשהוא שופע עליצות. עם כל רצינותו ידע לשמוח ולרקוד עם כולם. עניו ומסור לזולת, בעל מצפון, ומוכן ללכת נגד הזרם.
כשהתגייס בחר בחיל האוויר, הלך לקורס נווטים וסיימו בהצלחה. מיד לאחר הקורס נשלח לטוס במטוסי ה”פנטום”, והפך לאיש צוות.
הוא הדריך נווטים והשקיע את כל מרצו בעזרה לצעירים מתוך אחריות לתפקיד. עד מהרה היה למפקד הקורס.
היו לו כושר הבחנה בין עיקר לטפל ורצון ונכונות ליטול כל עול שהטילו עליו. למרות געגועיו ואהבתו לדגניה חתם על שירות קבע.
נשא לאישה את רותי, אבל אושרו לא האריך ימים.
במלחמת יום הכיפורים יצא ערן לגיחה בעומק מצרים, ולא חזר עוד.
עקבותיו לא נודעו משך 22 שנה.
ביוני, 1995 נתגלו עצמותיו במצרים והובאו לקבורה בדגניה.
בן 24 היה בנפלו.
השאיר אחריו את הוריו בטי ושלמה, את אשתו רותי, ואת אחיו, עמיאל ושולמית, ובני משפחותיהם.

יינון זכרו לעד

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן