כהן שלמה

נולד בפולין בי’ באלול תרס”ד
21 באוגוסט 1904
עלה ארצה בתרפ”ד 1924
בדגניה משנת תרפ”ו 1926

נפטר בי”ז אייר תשל”ח
24 במאי 1978

שלמה, בן חיים וחנה כהן, נולד בעיירה ברסטיצ’קה, אחד מששת ילדי המשפחה, שהייתה דתית אדוקה. את פרנסתם מצאו מחנות בדים גדולה, שסיפקה את צורכי האיכרים בכפרי הסביבה. שלמה החל לומד בחדר בגיל שלוש. הוא למד בבית ספר יסודי “תרבות”, ואת לימודי התיכון עשה בעזרת מורים פרטיים.
שלמה ואחיו היו חברים בתנועת “החלוץ”. הוא התמסר לפעילות בתנועה על אף התנגדות אביו.
כשהגיע לגיל גיוס קיבל מהתנועה סרטיפיקט, ויצא בחשאי מפולין ועלה ארצה בשנת בשנת תרפ”ד-1924. עלייתו סללה את הדרך לעליית שתי אחיותיו.
שנתיים עבד בנס-ציונה ובשאר מושבות יהודה.
באותה תקופה סבלו הפועלים מחוסר עבודה ומרעב. רבים עזבו את הארץ וחזרו לארצות מוצאם, או היגרו לארצות-הברית.
שלמה וחברו הגיעו לדגניה בחיפוש אחר עבודה. קבלת הפנים שבתה את לבו. חיים ברקוביץ’ פגש אותם ודאג לכל מחסורם.
למחרת בואו יצא לעבודה בשדה, ובעבודה זכה להדרכה חברית מתנחום תנפילוב ומיוסףפיין. לאט לאט הסתגל לחיים בדגניה. לאחר שנתיים, בשנת תרפ”ז-1927, הצטרף לקבוצה כחבר, והוא בן 24.
בדגניה הכיר את בטי, שהגיעה לדגניה עם קבוצת עולים מגרמניה. הם נישאו ונולדו שלושת ילדיהם: עמיאל, שולמית וערן.
כל שנות עבודתו היה שלמה סמל לרבים בחריצותו ובמסירותו לעבודה ולחברה.
בשנות ה-60 היה מרכז ענף המספוא, איש טוריה, חרמש וקלשון. נחלץ לעשות כל עבודה קשה. היה מעמיס את עגלות החציר ובונה אותן לתפארת, ועזר בסידור החציר בסככה ביעילות ובזריזות.
אחרי שעבר אירוע מוחי ונשאר משותק בחצי גופו גם אז לא הפסיק מעבודת והיה מכין בידו האחת, הבריאה, עניבות לבננות.
שלמה זכה לטיפול מסור, תומך ואוהב מבטי אשתו ומבני משפחתו והיה תמיד שמח להשתתף בכל אירוע חברתי.
כותב עליו הרצל פיין: “שלמה היה בין אלה שחיזקו בגופם את היסודות שעליהם בנויה דגניה – עבודה וחברות. שנים רבות עבד כטרקטוריסט מהנץ השחר עד צאת הכוכבים. הוא היה חוזר מהעבודה בטרקטור מאובק, מיוזע, עייף וסחוט – אך עיניו נוצצות מסיפוק ומאהבה לזולת, דבר שהרשים אותי עוד כילד”.
אסון פקד את המשפחה במלחמת יום כיפור, כשערן, בנם הצעיר, נווט במטוס פנטום, יצא לגיחת סיור במצרים ולא שב.
שלמה ובטי טולטלו שנים רבות בין תקווה לייאוש, הוא לא זכה לראות כשהובא ערן לקבר ישראל.
השאיר אחריו את אשתו בטי ואת בניו, עמיאל ושולמית, ובני משפחותיהם
ואת רותי, אלמנתו של ערן ז”ל.

יהי זכרו ברוך

התחבר אל האתר