לוי שאול

נולד בדגניה ל’ תשרי תשי”ח25 באוקטובר 1957 נפטר ד’ תמוז תשע”ח17 ביוני 2018

שאולי, בנם השני של חנה ויצחק -איצ’וש. אח למוטי, הדס וסיגל.

אחרי שמונה שנות לימודים בבית החינוך המשותף בעמק הירדן עבר לביה”ס תיכון מקצועי  – “נעורים”,  בו התמחה במכונאות ובלימודי הציוד הטכני הכבד. בשנת 1975 עם סיום לימודיו, התגייס לצה”ל ושרת בחיל ההנדסה.

בשנת 1978 נשא לאשה את אופירה ונולדו שלושת ילדיהם: מיטל, ניצן ודורון.  ברבות השנים נפרדו דרכיהם. 

בשנת 1997 נשא לאשה את בתיה אשכנזי ויחד עם ילדיהם הקימו השנים בדגניה משפחה גדולה וחמה.

חיבה גדולה הייתה לו לבעלי חיים ומילדותו, לאורך כל שנותיו ליוו אותו אוגרים, ארנבים יונים ותוכים. סביב הבית היו פזורים כלובים רבים וציוצי הציפורים היו אהבתו הגדולה.

שאולי היה חקלאי בנשמתו – עבד בלול, ברפת, בגידולי שדה ובמטעים ותמיד היה מעורה בחיי הקהילה – מקבל על עצמו תפקידים של סידור הרכב וסידור התורנויות. היה שותף מלא בכל הפעילויות התרבותיות, החל בארגון מחסן התרבות דרך רכישת הריהוט, מכשירי החשמל, הדאגה לתאורה ולהגברה וכלה בהיענות לכל קריאה של תמיכה, כשכל עשיה הייתה מלווה במאור פנים, בחיוך ובאופטימיות.

היה בן, אח, בעל, אבא וסבא מסור ואוהב.

בשנתיים האחרונים לחייו, נלחם במחלת הסרטן שלבסוף הכניעה אותו. עד הרגע האחרון העניק את חיוכו הענק לבני משפחתו הסובבים אותו.

על קברו נכתבו מילותיה של רחל שפירא:

“וּבֵרַךְ לוֹ חִיּוּךְ שֶׁכָּמוֹהוּ כָּאוֹר,

וּבֵרַךְ לוֹ עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת וְרוֹאוֹת,

לִתְפֹּס בָּן כָּל פֶּרַח וְחַי וְצִפּוֹר

וְלֵב לְהַרְגִּישׁ בּוֹ אֶת כָּל הַמַּרְאוֹת.”

                                                                                               יהי זכרו ברוך

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן