לוריא בתיה

נולדה בי”ז אייר תרפ”ו1 במאי 1926עלתה ארצה בשנת תש”ו – 1946נפטרה בי”ח תמוז תשע”ח1 ביולי 2018

בתיה נולדה בבלארוס בעיירה מיכלישקי.  בתם הבכורה של רבקה ויעקב זרצקי ואחותה הגדולה של חנה שנולדה שנתיים אחריה.  

הוריה עמדו על כך שאת השכלתה היסודית תקבל ב”תחכמוני” – בי”ס עברי שבו שפת הלימוד הייתה עברית ופולנית נלמדה כשפה שניה.

בהיותה בת 14 התחילו שנות הסבל הקשות כשהגרמנים נכנסו לעיירה. מהגטו בעיירה הועברה לגטו וילנה, משם לגטו באסטוניה עד שהגיעה למחנה הריכוז בברגן בלזן.

לאחר המלחמה נותרו בתיה ואחותה לבדן ועם שחרור המחנה התאגדו הניצולים לקבוצה בעלת זיקה לא”י ונוצר גרעין נח”ם – נוער חלוצי מיוחד.

הגרעין עלה ארצה בעליה בלתי ליגאלית. חבריה נתפסו ע”י הבריטים ונשלחו למחנה מעצר בעתלית. מכאן היעד הבא – דגניה.

את נתן הכירה בתיה עוד בגרמניה אולם בדגניה התהדקו הקשרים ובשנת 1949 נשאו ונולדו להם שרה’לה וקובי. בתיה ונתן הקימו את משפחתם בשקט, בצנעה, במסירות ואהבה.

בתיה השתלבה בחיי הקהילה. עבדה כלולנית, כמטפלת בגן הילדים וכמרכזת “מחסן הנעליים” ששימש מבוגרים וילדים כאחד. במרכולית כקופאית , בהנהלת החשבונות רשמה את הזיכויים לחברים על הוצאות נסיעה ואת שנות עבודתה סיימה ב”תגמיר”.

השאירה אחריה את ילדיה, נכדיה וניניה.

יהי זכרה ברוך 

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן