ליס אליקים

נולד ברוסיה הלבנה בתרס”ב 1902 עלה ארצה בתרפ”ב 1922 הגיע לדגניה בתרפ”ג 1923נפטר בט’ אייר תרפ”ח 29 באפריל 1928

אליקים נולד בעיר קלצק, אחיהם של ברוך וצבי, חברי דגניה.
אבי המשפחה גויס לצבא הצאר ושירת בו ארבע שנים, והאם נשארה עם ארבעת ילדיה, שלושה בנים ובת.
בשוב אביהם משירותו הצבאי פתח “חדר” ולימד עברית. בכיתה היו כעשרים ילדים, שלמדו מ-8 בבוקר עד 8 בערב. בהתקרב מלחמת רוסיה-יפן נסע אבי המשפחה לאמריקה כדי להימנע מגיוס לצבא. שבע שנים שהה באמריקה, ושלח כסף למשפחה ברוסיה.
האם נאלצה לעזור בפרנסת הילדים. היא חכרה שישה דונם אדמה על יד ביתם וגידלה שם ירקות לצורכי הבית ולמכירה בשוק.
ב-1911 חזר האב הביתה ושב ללמד את ילדי העיירה עברית.
הוא היה אחד מראשוני הציונים בעירם, והשפעתו על ילדיו הייתה רבה.
“הצהרת בלפור” עוררה את בני העיירה, ומספר צעירים החליטו לעלות לארץ-ישראל, ביניהם אליקים ואחיו הבכור ברוך.
ב-תרפ”ב -1922 עלו לארץ, וב-תרפ”ג-1923 הגיעו שניהם לדגניה. מן הבית הביאו אתם את אהבתם לאדמה ולחקלאות.
צעיר היה אליקים כשעלה ארצה, בחור חסון ובריא.
הוא הגיע לדגניה, ובכל כוחו ומרצו התמסר לעבודה. לא היה גבול לנכונותו לעזור ולסייע.
כל ימיו לא ידע חולי.
הצטננות שלקה בה הסתבכה לדלקת ריאות חמורה וגרמה למותו.
בן 26 היה במותו.
השאיר אחריו את אחיו ברוך וצבי.

יהי זכרו ברוך

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן