לנדאו אברהם ארתור (טורי)

נולד ברומניה בתרע”ב 1912 עלה לישראל בתרצ”ג 1933 הגיע לדגניה בתרצ”ד 1934נפטר בא’ אב תרצ”ט 17 ביולי 1939

אברהם נולד בעיר קלוז’ שבטרנסילבניה, בן למשפחה אמידה ומתבוללת. הוא למד בבית הספר העברי “תרבות” שבעיר והיה פעיל בתנועת הנוער הצופי “השומר” מאז 1928.
הוא היה מהצופים הפעילים ובין הראשונים שלא הסתפקו בצופיות בלבד והכניסו גם תוכן חלוצי לתנועה, וכן היה בין ראשוני המגשימים. אחרי איחוד תנועת “השומר” עם “הנוער הציוני” ברומניה החל בעבודת חינוך שיטתית, ותפס עמדה מרכזית בתנועה. הוא ריכז וניהל את העבודה בסניפי ההכשרה השונים ודגל ברעיון של “חינוך אנשים בריאים בגוף ומאמינים בחיי הקבוצה”.
כשהחליט לעלות ארצה נתקל בהתנגדות של הוריו, שהפרידה מבן הזקונים קשתה עליהם מאוד. בכל זאת הצליח לשכנעם ועלה לארץ.
עבד תקופה קצרה באבן-יהודה, אחר כך עבר עם קבוצת “הנוער הציוני” להכשרה בדגניה.
בתום תקופת ההכשרה התקבל כחבר. הוא היה בין החברים הצעירים שנשאו בתפקידים אחראיים ומילאו אותם בנאמנות ובמסירות רבה. טורי התחבב על הכול, בייחוד על הילדים, שראו בו חבר ומדריך.
בסוכות תרצ”ט-1939 נשא לאישה את מרים לבית מירסקי , שהייתה אז גננת בדגניה, אבל נישואיהם היפים לא נמשכו זמן רב. בא’ באב תרצ”ט, כשעסק בעבודת חפירה בגבעה שליד הסכר, נקבר תחת גוש עפר, נפגע אנושות, ומת מפצעיו בבית החולים בטבריה.
ממכתבי הילדים שכתבו למרים אחרי האסון: כותבת יהודית ברקוביץ’ בת ה-9: “אני רואה בדמיוני את טורי כשהוא יוצא בבוקר לעבודה יחד עם כל אנשי דגניה ושמחה מרחפת על שפתיו. ואם בקשנו, ‘טורי שחק אתנו’ הוא שיחק עמנו בחשק ובאהבה”.
ומלכה תנפילוב בת ה-10 כותבת: “אני זוכרת את טורי לבוש תמיד בגדים לבנים ובת-שחוק טובה על פניו”.
הספידו יעקב פלמוני ואמר: “אברהם, ערב ערב, עם סידור העבודה, יעלה זכרך בלבנו, ובוקר בוקר, בצאתנו עם שחר לשדה, תחסר לנו. קידשת את חייך ומותך לעבודה”.
תמיד היה אומר: “אני רוצה להיקבר על יד א.ד. גורדון ובוסל”, וחברי דגניה מילאו את משאלתו.
בן 27 היה במותו. השאיר אחריו את מרים אשתו.

יהי זכרו ברוך

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן