נטר שאול

נולד בגרמניה בכ”ו בכסלו תרע”ג 6 בדצמבר 1912 עלה ארצה לדגניה בתרצ”ו 1936נפל בט’ אייר תש”ח 18 במאי 1948

שאול, בנם של ד”ר יצחק (אויגן) ועליזה נטר, נולד במנהיים כמרטין, בן יחיד להוריו. כבר בבית הספר התבלט בכישרונותיו הרבים, ובעיקר נמשך למוזיקה. את השכלתו העברית רכש אצל מורים מיוחדים שלימדו אותו תנ”ך ותלמוד.
כחניך בסביבה מתבוללת הגיע שאול לציונות בהשפעת תנועות נוער ציוניות בעירו.
ב-1933, עם עליית היטלר לשלטון, החליט להפסיק את לימודיו בבית הספר הגבוה ולהכשיר את עצמו לעלייה ארצה. באותה שנה יצא לסיציליה לעבוד במטעי פרי הדר, ומשם נסע לאלזס למשך שנה, להמשיך את הכשרתו החקלאית. אחרי כן עבד עם חבריו מ”מכבי הצעיר” בחווה חקלאית גדולה ליד ברלין.
ב-1936 נישא לחוה קוכמן, ויחד עלו ארצה עם קבוצת ה”מכבי הצעיר”. הם הגיעו הישר לדגניה, וכאן החליף את שמו ממרטין לשאול. כאן נולדו שלושת ילדיהם: זמירה, עפרה ובן-ציון (בני). בבואו לדגניה הצטרף לצוות הרפת (שעד אז היה ממלכת נשים בלבד) והתבלט ביוזמתו ובחריצותו.
הוא לא נגרף בזרם השגרה, והיו לו רעיונות מקוריים על חיי המשק והחברה. הוא הכניס לרפת את מכונות החליבה. היה זה מעשה נועז שגרם להתנגדות מצד הרפתניות, שראו בכך גזילת מקום עבודתן וחששו לבריאות הפרות. הוא דבר על תכנון כוח האדם ועל ארגון יום העבודה כדי שהחבר יוכל לשמור על כוחותיו. ברעיונות אלה היתה ללא ספק ראייה למרחק.
ב-1941, ימי מלחמת העולם השנייה, התגייס לצבא הבריטי. תחילה שירת באבטחת החופים בחיפה, ומאוחר יותר – בבריגדה היהודית. הוא הגיע לאירופה ושם נפגש עם שארית הפליטה. נשלח מטעם הבריגדה היהודית להדרכת קיבוץ חלוצים בגרינסהוף – קיבוץ בוכנוולד. שם התגלה במגוון כישרונותיו בהדרכה חקלאית ובהדרכה חברתית. הוא הביא את רוח החלוציות ואת אווירת ארץ-ישראל לניצולי השואה ולימד אותם לשיר שירי ארץ-ישראל כשהוא מלווה אותם בפסנתר.
עם סיום המלחמה יצא לחפש את הוריו, ומצא אותם. את אביו מצא במחנה גירס בצרפת, ואת אימו בגרמניה. הביא אותם לדגניה, בה חיו עד סוף ימיהם.
במלחמת השחרור, בקרב על דגניה, כשהגיעו גייסות הסורים לגדר, נהרג שאול בעמדה הקדמית שבגן מולה.
שאול השאיר אחריו את הוריו הקשישים, את אשתו חוה ואת שלושת ילדיהם: זמירה, עפרה ובני שהיה אז בן שלושה חודשים.
ב-1968 נפל בנו בני בקרב כרמה.

יהי זכרו ברוך

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן