סטרוד ירון

נולד בישראל ב ג’ ניסן תשי”ב29.3.1952הגיע לדגניה בשנת 1954נפטר ב 26 יולי 2015י’ באב תשע”ה

ירון, נולד בעין גנים (פ”ת), וכשהיה בן 3 הגיעה המשפחה לדגניה. אח בכור לאחיו, תמיר וארז. אמו, צביה לבית דימנט, עבדה בחינוך כגננת, מורה לחינוך מיוחד בבית החינוך ובבית ירח ובהוראת עברית לעולים חדשים באולפנים. אביו, אבשלום, היה מנהל חשבונות וצלם חובב שהפך את תחביבו לאומנותו ועבד  כצלם עיתונות וכצלם שדה בטלויזיה הישראלית, מתחילת דרכה בשנת 1968, ועד ליום בו נפטר בשנת 1990.

ירון היה ילד רציני שאהב לצחוק ודאג תמיד לסדר ונקיון סביבו. חביבם של המטפלות והגננות ותלמיד מצטיין. בחברת הילדים היה אהוב על חבריו ואהב להשתתף בכל הפעילויות בחברה ובעבודה. גם בהשתתפותו בפעילויות בחברת הילדים התגלה תמיד כילד אחראי שנמנע מריבים וממעשים פרועים או מסוכנים.

בגן, שכלל אז גם את כיתה א’ גנית, לימד את עצמו קריאה וכתיבה. ירון אהב לקרוא, בעיקר כתבי-עת ואנציקלופדיות בתחומי דעת שונים. מגיל צעיר ידע להתרכז בתחביבים שסיגל לעצמו, בתשומת לב מיוחדת לדיוק, יופי, סדר ונקיון. מגיל מאוד צעיר ידע שירצה להיות טייס, נמשך לתעופה – של ציפורים ומטוסים, אהב לצפות בציפורים ובמטוסים ואהב מאוד לבנות בדייקנות דגמי מטוסים שניתלו מהתקרה בחדר הילדים בבית. הדיוק, הסדר והיופי איפיינו את ירון ברבות השנים גם בתחום אחר לחלוטין – הכנת אוכל, תחביב שאהב מאוד והצטיין גם בו.                  כנער, אהב לעסוק בספורט והיה שוער קבוצת הנוער של הפועל אפיקים, בשנות הפריחה שלה.

לאחר סיום לימודיו בבית-ירח, התגייס ב- 1971 לחיל האויר ושירת כטייס כעשר שנים, בטייסת הקלה ובטייסות התובלה. ב- 1974 התחתן עם רינה, אמנית וציירת, שאותה פגש במהלך שירותו הצבאי והקים איתה משפחה בנס-ציונה. לירון ורינה נולדו שתי בנות – גלי ועדי.

לאחר תקופת נסיון קצרה בה ניסו לגור בדגניה, חזרו לנס ציונה וירון מצא את מקומו בעבודה בחברת החשמל, עבודה שאותה מאוד אהב. עם התבססותו בעבודה כמנהל פרויקטים עסק במלוא זמנו בהקמת תחנת הכח ‘חגית’ והתאמתה להפקת חשמל באמצעות גז. בעקבות עבודתו בצפון, החליטו הוא ורינה לעבור לגור בגליל והקימו את ביתם בכפר ורדים. ירון היה מנהל עבודה חרוץ ודייקן, אחראי מאוד ואהוב על עובדיו וחבריו לעבודה. אהב מאוד לתכנן ולבצע עבודות שיפוץ בביתו ביחד עם אייל (דימנט) בן דודו, שהיה כאח לו.

ביולי 2015 נהרג ירון, בתאונת דרכים קשה, בהסעה לביתו מעבודתו בתחנת הכח ‘חגית’.

השאיר אחריו את אמו צביה, אחיו ובני משפחותיהם, אשתו רנה, בנותיו, חתניו, נכדיו.

יהי זכרו ברוך.

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן