פז חיים

נולד באוקראינה בט”ו בתשרי תרפ”ב 17 באוקטובר 1921 עלה ארצה באדר ב’ תש”ו מרץ 1946הגיע לדגניה בניסן תש”ו אפריל 1946 נפטר בי”ח סיוון תשמ”ח 3 ביוני 1988

חיים נולד למשפחת אופים בויניצה שבאוקראינה, שם עברה עליו ילדותו.
במלחמת העולם השנייה לחם בפינלנד כחייל בצבא הרוסי, עמו הגיע לברלין.
בברלין ערק מהצבא האדום, עבר למערב העיר ולא ידע לאן לפנות.
שלום הוכבאום מצא אותו מסתובב בשוק והביא אותו לברגן-בלזן, מקום שהתקבצו אליו בני נוער מכל רחבי אירופה, אשר הגדירו עצמם כ”נוער חלוצי מאוחד” – נח”ם.
אף שהיה מבוגר מכולם נקלט חיים בחברתם: עד מהרה מצא את מקומו במרכז הקבוצה והקרין חום ופתיחות שהפילו מחיצות.
חברות הייתה תמצית אישיותו: הוא אהב אנשים, היה איש ש”אכפת לו”, זרועותיו היו נכונות תמיד לחבק, וליבו היה פתוח לתת.
בדגניה נישא לרחל’ה, בתם של בתיה ועזריאל שלו, ובקיבוץ נולדו ילדיו: אורי ויעל. הייתה זו משפחתו היחידה עלי אדמות.
חיים הרבה להשתמש במילה הרוסית “מולדת”, אשר בפיו נשמעה כנה ואמיתית ולא כמליצה.
הוא עבר קורס קצינים ושירת זמן מה בצבא קבע. כשחזר הביתה תרם מניסיונו לדגניה ושימש בתפקיד מא”ז.
במקביל עבד כטרקטוריסט במספוא, היה נהג משאית במשך 20 שנה והוביל את גידולי הפלחה מהדרום. לאחר מכן עבד כמזכיר ומנהל חשבונות בבית הספר המקצועי באפיקים ואח”כ כרכז טכני ב”אוהלו”.
לימים יצא לשנת לימודים ב”אפעל” ולאחריה עבד עם רחל’ה, אשתו, בארכיון.
חיים ידע לשמוח ולשמח. הוא אהב לשיר, במיוחד שירי עם רוסיים, והיה מתופף בתזמורת ג’ז קטנה בשמחות ובחגים הן בדגניה והן במשקים השכנים.
חיים נהרג בשנת 1988 בתאונת דרכים, עת רכב על אופניו בדרכים שאהב.
הותיר אחריו את אשתו רחל’ה, את ילדיו אורי ויעל; כלה, חתן, שלוש נכדות ושני נכדים.

יהי זכרו ברוך

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן