פז (שלו) רחלה

נולדה בדגניה בז’ באלול תרפ”ה 27 באוגוסט 1925נפטרה בכ”ג שבט תשנ”ד 4 בפברואר 1994

רחל’ה היא בתם הבכורה של בתיה ועזריאל נקריץ-שלו ואחות לאליעזר.
הוריה מראשוני דגניה הגיעו לקיבוץ מרוסיה ב-1920 והקימו בו את ביתם.
מאמה, בתיה, למדה לכבד את המסורת היהודית והקפידה לשמור עליה בדרכה הפרטית והמיוחדת. מאביה, עזריאל, ירשה את החוש לשפה, את יכולת הביטוי והכתיבה ואת ההומור המקורי, המהול בקורטוב של רטינה.
רחל’ה הייתה מן התלמידות הטובות בכיתה ובלטה בכושר הביטוי המקורי שלה ובהיותה אחראית ומסורה.
את חיים הכירה כשבא לדגניה עם קבוצת נח”ם- צעירים יוצאי אירופה וניצולי שואה. הם נישאו והקימו בית חם, מלא שמחת חיים, שלא חסר גם ויכוחים. יחד עם ילדיהם, אורי ויעל, היוו אנסמבל חי ושוקק שסחף את הסובבים לצחוק ולשמחה.
שנים רבות ניהלה רחל’ה את אספקת הילדים במסירות רבה, ודאגה לכל פרט ופרט: היא הייתה יושבת בשעות הערב המאוחרות ורוקמת את שמו של כל ילד על בגדיו בכתב פנינים.
לאחר מכן עבדה בארכיון הקיבוץ, בו הייתה גוזרת וממיינת מערמות עיתונים כל מילה הקשורה לדגניה ולאנשיה. היא נהגה לעבוד בשעות הלילה, שעות השמורות רק לה.
ב-1988 נהרג חיים בתאונת דרכים ועם מותו התכנסה בביתה. בסוף ימיה חלתה במחלה שהקשתה עליה מאוד, אך גם איתה התמודדה בדרכה העקשנית, עד שנכנעה.
הותירה אחריה את שני ילדיה, אורי ויעל, כלה, חתן, שלוש נכדות ושני נכדים.
הספיד אותה אורי בנה: “יש מידה רבה של אומץ וגבורה נפשית ורגשית בבחירה להיות שונה, לשחות נגד הזרם, לשמור על דעות ועקרונות בתקיפות ובעקשנות מופלאים. את היית עצמך עד אחרון רגעייך”.

יהי זכרה ברוך

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן