פיין שוקי

נולד בדגניה בל’ תשרי תרצ’ט 15 באוקטובר 1938נפטר בי’ שבט תשס’ג 13 בינואר 2003

שוקי, בן הזקונים של יוסף ומנוחה פיין נכד לשושלת משפחת פיין מחלוצי ההתיישבות בגליל.
במאי 1949, שנה לאחר הכרזת המדינה, נהרג אביו, יוסף פיין, בתאונת עבודה. אמו לא התאוששה מהאסון ושקעה בדיכאון עמוק אך המשיכה את עבודתה ברפת ודאגה למוטיק, הרצל ושוקי.
כשסיים את בית הספר היסודי המשיך את השכלתו התיכונית בבית הספר “עמל” באפיקים, בו רכש תואר מקצועי בהנדסת מכונות חקלאיות. בסיום לימודיו ב-1956 התגייס לחיל האוויר.
ב-27.5.1960 נישאו שוקי ורותי לבית קלבנסקי. נולדו להם: נמרוד, דורית, רונן, אורי ואסף.
מהצבא השתחרר ב-1963 ונכנס לעבוד בפלחה. ב-1966 יצא שוקי לשנת עבודה במוסך האזורי, ובסוף שנה זו נשלח ללמודי מנהל תעשייתי כהכנה לרכישת מפעל “טולגל”. בשנת 1969 היה מנהל הייצור ואחראי על הדרכת הלקוחות.
ביולי 1971 נענה להצעת העבודה של “אלדא” ויצא בשליחות התנועה לניגריה. הדריך את הצוותים המקומיים בנושא אחזקת ג’יפים ומזגנים שנקנו מישראל . המשפחה חזרה לדגניה ב-1973.
עם חזרתו תגבר שוקי את מחלקת השיווק של טולגל.
ב-1974 הקים וניהל את מפעל “אורצ’רד” להדפסות נייר, לפורמייקה ולטקסטיל בכרמיאל.
ב-1979 יצא ללימודי ניהול, באוניברסיטת תל-אביב.
ב-1980 מונה למנהל אגף חומרי הבניין וחומרי הגלם של “המשביר המרכזי” ועבד ב”משביר” עד 1990.
בעשר השנים האחרונות המשיך שוקי לעבוד בתפקידי ניהול ושיווק בחברות פרטיות שונות בארץ ובחו”ל.
בן 64 היה במותו שבא עליו בחטף והשאיר אחריו את אשתו רותי בניו ונכדיו.

יהי זכרו ברוך.

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן