פלמוני יעקב

נולד באוקראינה בי”ז בניסן תרנ”ז 19 באפריל 1897 עלה ארצה בתרפ”ג 1922 בדגניה משנת תרצ”ב 1932 נפטר בי”ב שבט תשל”א 7 בפברואר 1971

יעקב פלמוני, הוגה, מחנך וחוקר, חבר קבוצת דגניה א’ שבבקעת כנרות (שם שנתן יעקב לאזור המכונה היום בטעות עמק הירדן, כמו כן הציע את שמות הקיבוצים אפיקים ומעגן ואחרים).
יעקב נולד בעיירה הורושקי שבפלך ווהלין שבאוקראינה, בן של לאה וגרשון פולונסקי, למשפחת חסידים ענפה ומכובדת. מילדותו התבלט בכשרונותיו. להגשמת שאיפתו להשלים את לימודי ה”חדר” בלימודים בגימנסיה הרצליה בתל אביב עבד וחסך כסף.
תקוותו נגוזה עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, והוא החל ללמוד את כל “שבע החוכמות” כאוטודידקט. מלימוד עצמי שלט גם בשפות רבות, כולל ערבית, שבה ראה בסיס תקשורת חיוני לציוני המתעתד לחיות בארץ ישראל.
עוד באוקראינה החל ללמד כמורה עברי. עם נישואיו לרעייתו מנוחה (לבית פרידמן), שהייתה בוגרת סמינר עברי לגננות בוורשה בהנהלת י. היילפרין, הוזמנו שניהם ללמד בסניף ההסתדרות הציונית בצ’רנוביל, שם נולד בנם עובד (“שם שניתן לו במגמה שיעבוד את אדמת ארץ ישראל” ואכן זאת עשה…).
הם ניהלו את ביתם ואת בית-הספר על טהרת העברית כמופת למורי “תרבות”, שותפים פעילים למלחמה שניטשה ברחוב היהודי בין העברית ליידיש. בשנות “המהפכה” סבלה הקהילה והמשפחה פוגרומים חוזרים. למרות שהיו רשומים לעלייה, נמנע הדבר מהם בגלל המצב הפוליטי ברוסיה ומאורעות 1921 בארץ.
ב-1923 קבלו את הסרטיפיקטים, הגיעו לארץ ישראל על האוניה “הלואן”, והתיישבו ב”שכונת בורוכוב”. למרות שפלמוני הכין עצמו עוד באוקראינה לנגרות (על פי סקר המקצועות הנדרשים בארץ), הועסק בשנים הראשונות כמורה, וכמתרגם (הוא ידע 8 שפות) במערכת “הארץ”. ב-1925 הוזמן להיות מורה בנהלל, ושם נולדה בתו צפירה. כבר בנהלל התפרסם בתצפיות טבע וחקלאות, והורה אותן לתלמידיו בעברית מתחדשת.
בסוף השנה השביעית בנהלל הוזמן יעקב לשמש מורה בבית החינוך המשותף בדגניה. במקביל הציעו לו לעמוד בראש “בית גורדון” בית לטבע וחקלאות – יד לזכר א.ד. גורדון שאותו תכננו להקים.
בית זה, שהוקם לזכרו וברוח הערכיו והגותו של א.ד.גורדון והיה מרכז מחקר ותצוגה, הצטיין באוספים מרהיבים, חלקם הועבר עם מותו של יעקב למוסדות אקדמיים בארץ. יעקב התפרסם בארץ ובעולם במחקריו האנטמולוגיים והבוטניים, זכה לכתוב ערכים ל”אנציקלופדיה המקראית” ולזהות חרוקים (כך תבע להגות את המילה) הקרויים על שמו, תוך שהוא משלב את שליטתו בתנ”ך ובתלמוד וידיעותיו מתצפיותיו בביולוגיה.
בנוסף להיותו מדען, חוקר ואיש משפחה חם ומסור, הצטיין בשליטתו במקורות היהודיים, העבריים והכלליים. בדגניה הנהיגו הוא ורעייתו קבלת שבת ולימוד פרשת השבוע, ובמשך שנים רבות היה יעקב עורך את סדר פסח בקבוצה. כמחנך וסוציאליסט התוהה ובודק את נפש האדם, גופו ומניעיו, שאף כל חייו לתיקון עצמי. עיסוקו המדעי, השקפותיו המקוריות בפילוסופיה של החינוך וממנסחיה הבואוהו לכתיבה מבין ספריו: עיונים ורחשי לב”, “במעלה החיים” ספר העוסק בגרטולוגיה.

השאיר אחריו את אשתו מנוחה ילדיו ובני משפחותיהם.

יהי זכרו ברוך

התחבר אל האתר