קיפניס משה

נולד ברוסיה בט’ באב תרנ’א 1 באוגוסט 1891 עלה ארצה בשנת 1913 הגיע לדגניה בשנת 1920נפטר בד’ תשרי תש”ס 14 בספטמבר 1999

נולד בעיירה אורושקה היא קוטוז’ובה וכיום וולודסק.
בצעירותו למד ב”חדר” של אביו ואת השכלתו הכללית רכש באופן עצמאי.
משפחתו הייתה משפחה דתית וציונית ובגיל 13 נרתם לעול פרנסת הבית ועבד בהוראה בשפה העברית. קרא את אחד העם ועזב את הדת.
את פנינה אשתו הכיר עוד בחו”ל.
גויס לצבא הרוסי ואחרי שנה עבר את הגבול והגיע לארץ.
למד בירושלים בסמינר למורים בהנהלת דוד ילין.
במלחמת העולם הראשונה שרת כקצין בצבא התורכי וכשהשתחרר השלים את למודיו בסמינר.
ב-1920 פנתה אליו רחל כצנלסון בבקשה ללמד עברית את העולים היושבים בביתניה. בערבים לימד בדגניה א’. לאחר שנת עבודה בביתניה הצטרף לדגניה מכיון שרעיון הקבוצה הרשים אותו, וחברי דגניה הפצירו בו להצטרף.
את פנינה לא שכח כל אותו זמן ושלח לה כסף כדי שתגיע אליו. ב-1922 הגיעה פנינה לדגניה. הם נישאו, ונולדו להם: ריבה, תניק ואסף.
בדגניה – כמעט מן ההתחלה עבד בהנהלת החשבונות, והיה גם גזבר פנים וגם חוץ. הצעתו לבטל את החשבונות הפרטיים שהיו קיימים אז – התקבלה.
כיהן גם כמזכיר עד שנת 1948, ובמשך שנות חייו היה שותף בועדות השונות.
בצד היותו חולם ותמים היה גם אדם ריאלי וכך היה אומר: “כדאי לחיות חיי קבוצה אפילו אם היא לא תמשיך תמיד. הרעיון הוא כל כך גדול שכדאי לאדם לנסות לחיות אותו, ואני שמח שזכיתי. אני שמח שזכיתי לראות את השינויים העצומים”.
האריך ימים. הפסיק לעבוד בגיל 90 והרבה בקריאת ספרים.
רק לעתים רחוקות זוכים ללוות למנוחת עולמים אדם בן 108. זקנתו לא ביישה את צעירותו.

יהי זכרו ברוך.

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן