קיפניס סבא יצחק אייזיק

נולד בהורושקי בשנת תרט”ו 1855 הגיע לדגניה בתרפ”ד 1924נפטר בי”ד ניסן תש”ב 1 באפריל 1942

סבא קיפניס, אביו של משה קיפניס, היה אדם דתי, אבל נאור ולא קנאי. הוא קנה שקל ותמך בציונות. במקצועו היה מלמד, והיה לו חדר שלמדו בו בנים בלבד. הוא הקפיד ללמד תנ”ך בשיטה משלו, וההורים האמידים היו מוכנים לשלם שכר נוסף כדי שילדיהם ילמדו אצלו.
הוא היה אב לארבעה ילדים, שלושה בנים ובת. משה חברנו היה בן זקוניו. בשנות מלחמת העולם הראשונה התאלמן מאשתו רבקה.
ב-1924 הגיע לדגניה בעקבות בנו, וכאן המשיך לשמור מסורת ולהקפיד בענייני הדת. בית כנסת לא היה, ולכן נהג להתפלל יחידי, ללא מניין. כל ימות השבוע למד משניות ותלמוד בעצמו. יום יום היה הולך לרפת ומביא לעצמו חלב כשר. כל השבוע אכל לחם, ירקות וחלב, ולשבת בישלה לו חיה פקר בשר. פנינה כלתו הייתה מנקה את חדרו אחת לשבוע. יום יום נהג לעיין בעיתון, וכך חי בדגניה בצניעות ותוך הסתפקות במועט.
בדגניה הכיר את סבא פקר, אביו של חברנו מרדכי פקר, שהיה יהודי פשוט, ולימד אותו בעזרת סידורו, שהיה מודפס באותיות גדולות, את התפילות ואת פירושן. סבא קיפניס היה יהודי חכם והתפשר עם המציאות.
בנו מצא למענו חדר בירושלים, בדירתה של אישה אלמנה שהייתה מוכנה לבשל למענו ולדאוג לצרכיו האחרים. ליד ביתה היה בית כנסת, שם יכול היה להתפלל בציבור, אבל הוא לא רצה להיפרד מבנו וממשפחתו והעדיף להישאר בדגניה, אף שהתנאים והסביבה לא נתנו תשובה מספקת לצרכיו הדתיים.
נפטר לאחר 18 שנות חיים בדגניה, והוא בן 87. נקבר בטבריה מטעמים דתיים.

יהי זכרו ברוך

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן