נולדה ברוסיה בשנת תרנ”ו 1896                                                                                                                                                                                  בדגניה משנת תרע”ד 1914                                                                                                                                                                                  נפטרה בי”א חשוון תרע”ט 17 באוקטובר 1918

בתיה, נולדה בפינסק, בת לנפתלי ומלכה, אחות לשמוליק, משה וחיה.
המשפחה היתה אמידה ושוחרת תרבות. האב היה סוחר עשיר ולא התעניין בציונות, אך האם הייתה ציונית נלהבת – היא קראה וכתבה עברית, הייתה בקיאה בתנ”ך ועודדה את בנותיה לעלות לארץ-ישראל.
ב-1914 עלו בתיה וחיה אחותה על האנייה “ניקוליסטרו”. האניה עגנה בחיפה ומשם הגיעה בתיה לדגניה.
היא היטיבה לנגן בכינור ונהגה לנגן בלילות.
כותב אחד החברים: “מתוך רעש והמולת העבודה היו לפתע בוקעים ועולים צלילים רכים מכינורה של בתיה, ובקבוצה רק חברים מעטים הבינו אותם. צלילים בודדים היו אלה. לפעמים כקול ילד בוכה ולפעמים ככעסו של איש שאינו מוצא מבוקשו בתוהו של חיי הקבוצה”.
היא נפטרה מקדחת בגיל 23, בשנה החמישית לבואה לדגניה.

יהי זכרה ברוך