ריין (דרוקר) חנה

נולדה באוקראינה תר”ס 1900 עלתה ארצה בתרע”ד 1914 בדגניה משנת 1936נפטרה בי”ז תשרי תשמ”ג 4 באוקטובר 1982

חנה נולדה בוויניצה, בת צעירה למשפחה בת שישה ילדים. שלושת אחיה ושתי אחיותיה הגדולות עלו ארצה עוד לפניה.
בשנת 1914, בטרם פרצה מלחמת העולם הראשונה, עלתה גם היא עם אמה כדי להצטרף
אל אחיה.
בשנת 1924 שהתה בחיפה ועבדה, ב”מטבח הפועלים” במסירות ובדאגה לפועלים שבאו לסעוד. מחיפה עברה לעבוד בבית ההבראה של קופת חולים – “ארזה” שבמוצא. גם שם, כבמקום עבודתה הקודם, כבשה את לב העובדים ואת לב המבריאים כאחד בטוב לבה ובנכונותה לעזור לכל אחד. כשהקים רוטנברג את מפעל החשמל בנהריים נפתח שם מטבח לפועלים, וחנה עברה לעבוד בו.
בנהריים פגשה את יוסקה בק, מפעיל ה”בגר”, שעסק בחפירת האגם הגדול והאפיק החדש של הירדן.
חנה באה אליו לדגניה לחיות אתו ולגדל את שני ילדיו מנישואיו הקודמים, זלמן ואברהם. היא טיפלה בהם באהבה ובמסירות, וכן המשיכה לתמוך באמה, שחייתה בטבריה לעת זקנתה. בדגניה עבדה כל השנים במטבח הילדים. הן במטבח בבית החינוך והן במטבח הילדים בדגניה. חנה הייתה אישה קטנת קומה וצנומה, חרוצה כנמלה ומסתפקת במועט. מעולם לא התאוננה. רגישה ודואגת לבני משפחתה, ותמיד נחלצת לעזרתם.
כותבת בת אחותה: “תמיד היה נחמד לבוא אליה. זו הייתה חגיגה לבקר את הדודה חנה.
זו הייתה הדודה הטובה והאהובה שלנו”.
מדי יום, אחר הצהרים, הייתה יוצאת עם יוסף לשוט בכנרת בסירה הקטנה שלהם, ליהנות מהשקט ומהיופי.
החברים בדגניה העריכו את חריצותה, את טוב לבה ואת עדינות נפשה.
השאירה אחריה את אברהם ומשפחתו.

יהי זכרה ברוך

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן