שחר עמליה

נולדה בז’ אייר תרצ”ט26 באפריל 1939בדגניה משנת 1958נפטרה בי”ב כסלו תש”פ10בדצמבר 2019

עמליה נולדה בתל אביב בשנת 1939 לאמא אסתר ולאבא יוסף גינזבורג, שכל בני משפחתו נספו בשואה. כשהיתה בת 5 בלבד נפטרה אמה והבית החם שהכירה התפרק, ועמליה הקטנה נשלחה לאימוץ לקיבוץ מעברות, כשהיא מחכה לסופי השבוע ולביקורים של אבא יוסף. אחיה אברהם נשלח אף הוא למוסד טיפולי. כשנישא אביה בשנית, והיא בת תשע נקרעה מחיקה האוהב של המשפחה שאימצה אותה וחזרה לבית שניהלה אמה החורגת שהפכה את חייה לקשים מאוד. למרות הקושי עמליה היתה תלמידה טובה ולא נתנה לקושי לשבור את רוחה. כששמעה על האפשרות לעבור לפנימייה בעיינות, מיהרה לעזוב את הבית והתחילה לבנות את מסלול חייה. בכיתה י”א הצטרפה לגרעין “גדיש”, שאיתו הגיעה לדגניה במסגרת שירותה בנח”ל בשנת 1958.

כאן הכירה את יולי ונשארה לבנות את הבית החם שכל כך היה חסר לה. כאן נולדו לה אפרת, גור, הגר ועינב .גם בימים של עשייה טובענית בתפקידים שלקחה על עצמה קבלו ילדיה, את כל החום והאהבה שהחיים מנעו ממנה. עמליה היתה דמות משמעותית מאוד בקהילת דגניה, חברה מתנדבת, תורמת, מושיטה יד ולוקחת חלק פעיל וחשוב בחיי הקהילה. עבדה כמטפלת 20 שנה ובהם 15 שנים בצריפיה, כשהיא אהובה ומוערכת מאוד בקרב בני הנוער והוריהם.

כשהיתה בת 43 עשתה הסבה מקצועית ובצעד אמיץ עברה לטולגל. עמליה לקחה קורס בהנהלת חשבונות, קורס במחשבים וקורס לחשבות שכר ועסקה בהצלחה, בחישוב שכר השכירים במפעל. כשלושים שנה עבדה בטולגל כשהיא מצליחה לבנות מערכת של אמון הדדי, מכירה כל עובד ומתיחסת גם לבעיות משפחתיות והופכת כתובת אישית לכל אחד ואחד מהם.

תמיד היה בה רצון להוסיף ידע ותחביביה היו מגוונים: אפיה, סריגה, טיולים בארץ ובחו”ל, מפגשי חברות וחוגים ב’ביתנו’.

השאירה אחריה את יולי בעלה, ילדיה ובני משפחותיהם.

יהי זכרה ברוך

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן