שטיינברג (מוטק) מרדכי

נולד בפולין בל’ בתשרי תרפ”ה 28 באוקטובר 1924 עלה ארצה באדר ב’ תש”ו מרץ 1946 הגיע לדגניה בניסן תש”ו אפריל 1946נפל בט’ אייר תש”ח 18 במאי 1948

מרדכי, בנם של דב ושרה, נולד בעיר פטרוקוב.
בגיל צעיר התייתם מאביו, והתחנך בבית יתומים. היה “ילד השעשועים” של המוסד. בבית הספר הצטיין בכשרונותיו, היה נער פעיל ומצפוני מאוד.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, והוא בן 15, התחיל הנער לנדוד ממחנה למחנה, עד שהגיע בסוף המלחמה לברגן-בלזן.
עם השחרור הגיע לבית “החלוץ”, והצטרף לחברי נח”ם – נוער חלוצי מאוחד. אתם עלה ארצה באניית המעפילים תל-חי, והגיע לדגניה.
הוא לא ידע עברית, אולם במהרה למד את השפה. הרבה לקרוא על תולדות ההתיישבות, ושאף להשתלב בעבודה.
מוטק, כפי שכינינו אותו, אהב את העבודה בשדה. כמה מאושר היה כשישב על עגלה עמוסה בירק. עיני התכלת שלו מלאו שמחה, והוא שר ממרומי העגלה.
שנות הנדודים והסבל במחנות לא העיבו על בת צחוקו הילדותית, שבה הקדים שלום לכל אדם. את כולם פגש במאור פנים.
מוטק נקשר לארץ ולדגניה. כאן פגש את מיכל, בת דגניה, והיא הייתה לרעייתו הצעירה.
היה חבר קבוצת הכדורגל של דגניה א’, שלימים קבלה שחקני חיזוק מכנרת המושבה. מספרים עליו שהיה בעל מבנה גוף אתלטי, ואמיץ במיוחד, מה שסייע לו להיות שוער מצטיין – השוער
של הקבוצה.
עם פרוץ מלחמת השחרור יצא להגנת דגניה. בקרב הקשה על משטרת צמח לחם עד הכדור האחרון, ושם נפל.
שלושה חודשים אחרי שנפל נולדה בתו זכריני.
מספר שנים לאחר מותו הגיעו ארצה אחותו פולה, בעלה ובנותיהם.
בן 23 היה בנפלו.

יינון זכרו לעד

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן